בן חנה ובן-ציון, נולד ביום כ"ז באייר תרע"ד (23.5.1914) בווארשה, בירת פולין. הוא למד בבית-ספר עממי ומגיל צעיר התפרנס מיגיע כפיו, כשרברב. הוא הצליח להינצל מידי הנאצים שכבשו את פולין ועלה לארץ ביום 6 במאי 1940. במשך השנים עבד בכל מיני עבודות, בעיקר כפועל ומקום מושבו הקבוע היה בתל- אביב. דוב היה חבר פעיל ב"הגנה".

ביום י"ח באדר א' תש"ח (28.2.1948), היה בין מגיני בית-החרושת "היוצק" בגבולות תל-אביב, שנשקם פורק על-ידי הבריטים והם הופקרו לידי המון-ערבים מסתער, שהרג אותם. דוב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אישה, רבקה, ושני ילדים.