בן מלכה ומרדכי. נולד ביום כ"ח באייר תרפ"ג (14.5.1923) בפולין. לאחר גירושיה, עלתה האם עם בנה דב בשנת 1937 לארץ-ישראל. בארץ למד דב בבית-ספר מקצועי.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה נענה דב לקריאת ראשי היישוב העברי בארץ והתנדב לצבא הבריטי. הוא הוצב ליחידת התובלה העברית 462 ושירת בשורותיה ברחבי המזרח התיכון. לקראת הפלישה לסיציליה יצאה מנמל אלכסנדריה שיירת אניות מובילות צבא וציוד שמגמת פניה מלטה. בראש השיירה שייטה האניה "ארינפורה" שעל סיפונה היו אנשי יחידה 462. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) הבחין בשיירה מטוס סיור גרמני שהזעיק מפציצים שתקפו את השיירה. ה"ארינפורה" ספגה פגיעה ישירה וירדה למצולות כשהיא לוקחת עמה 140 מחיילי יחידה 462, ודב ביניהם. השאיר אם.

שמו מונצח ב"ספר העתונאים" תש"ו, ב"ספר ההתנדבות" ובעתוני התקופה. במלאת שנה לאסון יצאה לאור חוברת מיוחדת "לחייל". בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנעדרים.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
דב דרוטמן (Drotman Dov), מספר אישי בריטי PAL/1956, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה 462 Gen. Tpt. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 16. Column 2.