בן אטל ואברהם-יעקב. נולד בשנת 1914 בוויז'רודק שבווהלין רוסיה, למשפחה שומרת-מסורת ובה שישה בנים ושתי בנות. בילדותו למד ב"חדר" ולאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי הפולני נשלח על-ידי הוריו ללמוד בישיבות קוריץ ודובנה שבווהלין. בנערותו הצטרף לתנועת הנוער הציוני ובה היה מן הפעילים. בגיל 18 יצא להכשרה בקיבוץ של הנוער הציוני בטארנוב שבגליציה ושם עשה חמש שנים. בשנת 1938 עלה לארץ-ישראל כמעפיל. בשנתיים הראשונות לאחר עלייתו עבד בפרדסים בגן-רווה שליד ראשון-לציון.

במארס 1940 נענה לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס לצבא הבריטי. הוא שירת בחיל הרגלים והשתתף בפעילות יחידתו בארץ-ישראל ובמצרים. בשנת 1942 נפצע דב באימוני יחידתו. חודשים אחדים שכב בבית החולים הצבאי שבבאר יעקב, החל להחלים ואף שוחרר מבית החולים, אך סיבוכים שנתגלו עקב הפציעה גרמו לקריש-דם וביום ל' באב תש"ב (13.8.1942) מת משבץ לב עקב קריש זה. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הבריטי בחיפה. הניח אם ואחות.

שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
דב מלמד (Melamed Dov), מספר אישי בריטי PAL/15232, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל הרגלים הבריטי (INF. - Infantry Corps) ביחידה 4-Buffs. דרגתו בצבא הבריטי טוראי
(Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי KHAYAT BEACH JEWISH CEMETERY, HAIFA, ישראל.
מיקום הקבר: E. H. 3.