בן מרים וזאב. נולד בשנת 1916 ברשקוב שבאוקראינה. הוא התייתם מאביו בגיל שנתיים ובשנת 1926 עלה עם אמו לארץ ישראל. בארץ הצטרפו לקיבוץ עין-חרוד. כאן התחנך דב בבית הספר היסודי והתבלט בקרב חבריו בחיבתו המיוחדת לשירה. כעדות אחד ממוריו שהאזין לשירתו, היתה זו "שירה עממית יהודית ששפת אידיש ואוקראינית משמשות בה לסרוגין ותכנה ספק תפילת חסיד אל ריבון עלמיא, ספק געגועי-כמיהה של קוזאק נודד לבחירת ליבו. המנגינה חצופה-עצובה, מלאת דביקות ופריקת עול, התפרקות והעפלה והקול קול יחיד, קול נעים ומשובב". ב-1930 עברה המשפחה למושב מגדל שליד טבריה ואחר כך הצטרף דב אליה והיה עמה שנה אחת. כשהוא נוטל חלק בעול פרנסתה. משם יצא לכפר הנוער בן-שמן להמשיך לימודיו ושם רכש הכשרה חקלאית. אחר כך עבר לכפר-יונה, שם היה פעיל בפלוגת "הנוער העובד". כל אותה תקופה לא פסק להתגעגע לעין-חרוד ובסוף אומנם חזר לקיבוץ והתקבל בו כחבר מן המניין. בשנת 1935 התגייס על פי החלטת הקיבוץ למשטרה ושירת בשרונה ובפתח-תקווה. ביום ט' בשבט תרצ"ו (2.2.1936) נהרג במילוי תפקידו בפתח תקווה על ידי פליטת כדור שהוכנס במזיד לרובהו על ידי שוטרים ערבים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגדעונה. הניח אם, שתי אחיות ואח.