בן בת-שבע ויעקב, נולד ביום כ"א בטבת תרפ"ו (7.1.1926) בטבריה. בילדותו עבר עם משפחתו לתל-אביב. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי יצא ל"הכשרה צעירה" בקיבוץ אלונים, ואחר-כך שהה שנתיים נוספות בהכשרת "הנוער העובד" במעוז חיים. לאחר שנות ההכשרה והעבודה החקלאית התגייס לנוטרות ושירת בחיל הנוטרים בכפר ילדים. בשנת 1945 חזר העירה, עבד בבניין ולמד את מקצוע הטייחות.

מיד עם התחלת מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ושירת בחטיבת "גבעתי". עבר קורס מפקדי כיתות והתחבב על פקודיו במזגו הטוב. היה עליז-רוח ונוח לבריות. דוב נשלח לקורס קציני-ספורט ואחר-כך הדריך בבאר טוביה וגן יבנה והשתתף בקרבות ביפו ובאזור הדרום. דוב נפל בקרב לכיבוש בית דראס, כאשר היה בין הפורצים. הוא נפצע קשה וביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948) מת. נקבר בבאר טוביה.

ביום ט"ו בחשוון תשי"א (26.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.