בן בתיה ונתן, נולד בשנת 1926 בעיר יאסי, רומניה. עוד בילדותו שאף לעלות לארץ ובניגוד לרצון הוריו הצטרף להכשרה חלוצית כחניך תנועת "דרור". בשנת 1946 עלה ארצה באוניית-המעפילים "מכס נורדוי" והצטרף לקיבוץ רמת הכובש. לאחר זמן קצר עזב את הקיבוץ, התיישב בהרצליה ובעבודתו כפועל פשוט פירנס את עצמו ואת אישתו הצעירה. דוב הצטיין באורך-רוח ובאהבה לזולת, ולאחר יום-עבודה מפרך בשדה או בבניין היה מקדיש את עתות הפנאי שלו בערבים ל"הגנה" ולפעילות ציבורית בקרב העולים החדשים. היה בין מייסדי מרכז העולים של המפלגה המאוחדת "אחדות העבודה" ומילא את כל התפקידים הציבוריים שנטל על עצמו בהתלהבות רבה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף מיד אל הכוחות הלוחמים, וביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) נפל חלל בהגנה על סג'רה, זמן קצר לפני שנכנסה ההפוגה הראשונה לתוקפה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה. הניח אחריו אשה בהריון. אחרי מותו נולד לו בן.