בנם של רחל וגרשון. נולד ביום כ"ו באייר תשי"א (1.6.1951) בהודו. בן למשפחה גדולה, ולו ארבע אחיות ושני אחים.

דוד גדל והתחנך בכפר גוסאלה בהודו. בשנת 1969, בהיותו בן שמונה-עשרה, עלה לישראל עם כל המשפחה, הם השתכנו בעיירה קריית שמונה.

זמן קצר אחרי עלייתו לארץ התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. אהב מאוד את השירות הצבאי ורצה לתרום לצבא כמיטב יכולתו. היה גאה בצה"ל, בחיילים ובהיותו חלק מהמערך הלוחם.

לאחר שחרורו מהצבא הכיר את שושנה במקום מגוריהם, קריית שמונה. בשנת 1974, בהיותו בן עשרים ושלוש, נישאו בני הזוג והקימו את ביתם בעיירה. הם חיו בזוגיות טובה, המבוססת על אהבה, כבוד ואמון.

במהלך שירותו בצבא דוד נפגע והיה לנכה. אחרי שיקומו הצליח להתגבר על נכותו ולנהל חיי משפחה, כן עבד במפעל הטקסטיל "גיבור" שבקריית שמונה וכמנעולן.

לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: שרון, אורן, אורלי ובת אל. דוד היה איש משפחה מסור, נדיב ואוהב. לא החסיר דבר מהבית ומהמשפחה, ותמיד דאג לכל צרכי רעייתו וילדיו.

לאחר שפרש מעבודתו, העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לאשדוד.

דוד הקפיד ללכת בכל יום למועדון של נכי צה"ל בעיר. השתתף בכל הפעילויות שהוצעו לחברי המועדון, מיציאה לטיולים ועד הכנת עבודות אומנות. אהב במיוחד לעבוד בגינון בחצר המועדון. טיפח גינה קטנה שבה שתל פרחים וטיפל בהם במסירות במשך שנים.

היה אדם טוב לב, שאהב מאוד לעזור לאנשים. רוחב ליבו ניכר ביחסיו עם משפחתו המורחבת ובקשריו הטובים עם חברים ומכרים.

חלם להיות סבא, וזכה להגשים את חלומו כשנולדו נכדיו אודל ואופק.

ככל שחלפו השנים, ובעיקר אחרי שעבר את גיל חמישים, הידרדר מצבו הרפואי עד שתש כוחו.

דוד גוסלקר נפטר ביום כ"ב באלול תשס"ד (8.9.2004). בן חמישים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותיר אחריו אישה, שני בנים ושתי בנות, נכדה ונכד, אם ואחיות.

על מצבתו חקקו אוהביו את המילים: "זכרך בלבנו לעד".