בן סביחה וחיו. נולד ביום י"ט בטבת תשי"ב (17.1.1952) במועצה המקומית טירת כרמל הסמוכה לחיפה. הילד השלישי מבין שבעה אחים ואחיות. אח צעיר לדינה וצדוק; אח בוגר לאלי, שושנה, יצחק ויהושע.

דוד החל את לימודיו בבית הספר היסודי "מורשה" שבטירה, כך כונתה טירת כרמל, ובלט כתלמיד מצטיין וכחבר טוב. בשכונת מגוריו הכול הכירו זה את זה ובתיהם היו פתוחים לרווחה, כמו משפחה אחת גדולה. דוד וחבריו נהגו לשחק פעם בביתו של זה ופעם בביתו של זה, והקשר החזק שנרקם ביניהם נמשך גם בבגרותו.

לנוכח הישגיו בלימודים ורמתו הגבוהה עבר בתום כיתה ח' ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה (כיום: המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר והחלל; "בית הספר להנדסאי תעופה"), וגם שם נחשב לתלמיד חרוץ ושקדן שניכר בנטיותיו הריאליות ובנועם הליכותיו.

בשנת 1969, בתקופת מלחמת ההתשה, התגייס לצה"ל והוצב בחיל האוויר. שירת במקצוע טכני בטייסת קרבית שטייסיה יצאו למשימות בגזרות הלחימה השונות, ומילא תפקיד אחראי ומורכב. מפאת המלחמה הנמשכת נאלץ לעבוד משמרות ארוכות ומפרכות בנות שתים-עשרה שעות, בתנאי לחץ קשים ולאורך זמן.

בשנת 1972 נפצע, שוחרר משירות והוכר כנכה צה"ל.

בשנת 1979 נישא למלכה, בחירת ליבו, והם בנו את ביתם בכור מחצבתו – טירת כרמל. במרוצת השנים נולדו ילדיהם יניב, נינה וחיים. אהב את ילדיו אהבת נפש, השקיע בהם מזמנו, התעניין בכל המתרחש בחייהם והיה קשוב ואכפתי. בילדותם, נהג לעזור להם בלימודים והרבה לצאת עימם לטיולים בסביבה. כשגדלו, סייע ותמך בהם במהלך הלימודים הגבוהים.

הקפיד במצוות כיבוד אב ואם, דאג להוריו וטיפל בענייניהם. אהב מאוד את אחיו ואחיותיו וסייע להם ככל יכולתו. בהיותו חריף שכל ובעל ידיעות נרחבות במתמטיקה ובכלכלה שימש להם מקור לידע ולהתייעצות בנושאים פיננסיים, ובזכות עצותיו החכמות הניבו השקעותיהם רווחים נאים. לאחד מאחיו סייע בהוצאת רישיון נהיגה, ותמיד היה שם בשביל כולם.

כחובב כדורגל מושבע צפה באדיקות במשחקי הכדורגל של נבחרת ישראל. נהנה ממוזיקה ים-תיכונית, אוהביו סיפרו שאהב במיוחד את השיר "איזו מדינה" של יוני רועה ואלי לוזון.

הגם שלאורך השנים סבל רבות עקב נכותו, עשה הכול על מנת שהדבר לא יבוא לידי ביטוי בחיי היום יום ולא ישפיע על המשפחה.

לקראת סוף שנות השישים לחייו, משחלה הידרדרות נוספת במצבו ובתפקודו הפיזי, נאלץ לעבור לגור בדיור מוגן מותאם. רעייתו המשיכה לעמוד לצידו והעניקה לו טיפול חם, מסור ואוהב.

דוד חיו נפטר ביום י"ד בשבט תשפ"ב (16.1.2022), יום לפני יום הולדתו השבעים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבטירת כרמל. הניח רעיה, שני בנים ובת, אחים ואחיות.

החברים והמכרים שפקדו את בית המשפחה בימי ה"שבעה" דיברו בשבחו, וסיפרו על חברם השקט שתמיד היה נכון לעמוד לרשותם, להטות אוזן קשבת ולהקדיש תשומת לב לכל דורש.

כתבו בני משפחתו: "דוד, אנחנו אוהבים אותך מאוד, תמיד נתגעגע אליך, ותישאר בליבנו לעד!"