בן צפורה ואליעזר, נולד ביום כ"ח באייר תרפ"ח (18.5.1928) בעיר בריסק-דליטא, פולין. אביו היה ציוני ותיק ופעיל ואמו מצאצאי הבעש"ט, ר' פנחס מקוריץ ור' נחום מטשרנוביל. בהיותו בן ארבע עלו הוריו ארצה והתיישבו בכפר מל"ל. שם למד בבית-הספר היסודי ואחר-כך המשיך ולמד בגימנסיה "בלפור" בתל-אביב. היה בעל מוח חריף ויוצר, ויחד עם זאת מלא חיים ושופע שמחה סביבו. עם כניסתו לבית-הספר התיכון הצטרף לשורות ה"הגנה". בהיותו בן 15 הצטרף לחטיבת השוטרים המושבעים. בהיותו בן 17 סיים את חוק לימודיו בגימנסיה והתגייס לנוטרות וכנוטר שירת בכפר חיים שבעמק חפר. מלבד התפקידים הרגילים בנוטרות שימש כקצין-תרבות ומזכיר הנפה. אחרי שירות במשך שנה ורבע השתחרר והחל ללמוד באוניברסיטה משפטים, פילוסופיה, סוציולוגיה וכלכלה. גם בהיותו סטודנט בירושלים שימש כקצין-תרבות בגדנ"ע, היה פעיל בקרב הנוער הלומד, תלמידי הגימנסיה "רחביה" ובחיים התרבותיים של הנוער הירושלמי בכלל, והיה ממנהיגי "המשמרת הצעירה" ו"צעירי בני ברית". דויד היה "סייפא וספרא;" ב"הגנה" היה מדריך ומאמן, בריא ברוחו ובגופו, ועם זאת היה לומד וכותב, מחבר שירים, מאמרים, מחקרים, ער ללא ליאות, מרצה בשאלות לאומיות, חברה, מדינה, כלכלה, תלמיד-חכם צעיר. כמו אצה לו דרכו לבל יאחר - ואמנם רבות הספיק דויד בתשע-עשרה שנות חייו. הוא השאיר אחריו מאמרים ושירים רבים בעלי ערך ספרותי והגותי רב.

עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות התגייס מיד לשירות פעיל והשתתף בקרבות בסביבת ירושלים. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב, ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). הם נקברו תחילה בכפר עציון.

ביום כ"ה בחשוון תש"ט (17.11.1949) הועבר, יחד עם חבריו למחלקת הל"ה, למנוחת- עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

מבחר מפרי עטו של דויד יצא בהוצאת "עם עובד" בשם "דויד ט"ש - אחד מלמ"ד ה"א". הספר כולל שירים, מחזות, דברי ביקורת והגות, שרטוטים אוטוביוגרפיים, דפים מיומנו וממכתביו, ודברי-הערכה עליו.