בן טובה ויצחק. דוד נולד בריגה שבלטביה בג' בכסלו תש"ז (26.11.1946). דוד למד בריגה וסיים שם את לימודי התיכון.

משבגר דוד נשא אישה ונולדה לזוג בת, נטלי. אחרי שלוש שנים הם התגרשו.

בשנת 1972, בהיותו בן עשרים וחמש, ולאחר שאמו נפטרה בריגה, עלה דוד ארצה עם אביו, עם אחיו הצעיר ועם דודו. בתו של דוד נשארה עם אמה מעבר לים, וזמן מה לאחר מכן עלתה אף היא ארצה.

דוד התערה במהירות בחיים בארץ והצטייר בעיני הסביבה כבחור חביב, בעל חברים רבים ובעל תחביבים מעניינים, כמו ספורט ואגרוף.

דוד הגיע ארצה בזמן פרוץ מלחמת יום הכיפורים. למרות שהשפה העברית עדיין לא הייתה שגורה בפיו הוא חש צורך עמוק להתנדב ולסייע למאמץ המלחמתי, לכן התנדב ועזר בבתי חולים.

באותה תקופה הכיר את ויויאן, בת אזור. הם נישאו אחרי חודשיים של היכרות ודוד עבר להתגורר ביישוב אזור עם אשתו. בהמשך, לתקופה של שלוש שנים, הם עברו להתגורר בקריית גת ואחר כך שבו לאזור. במהלך השנים נולדו להם שני ילדים.

דוד למד עברית באולפן, ובמקביל התגייס למשטרה ב-1976, ועסק במגוון תפקידים. דוד התבלט כאדם אמיץ, חרוץ וחביב על הזולת. חבריו לעבודה שיבחו את אומץ לבו ואת היותו חבר נאמן. במהלך שירותו דוד קיבל ציון לשבח על עבודתו.

בט"ז בשבט תשל"ט (13.2.1979), בעת מעצר של סרבן חוב, נורה דוד ונהרג במקום.

סמל-ראשון דוד נפל בפעילות מבצעית. בן שלושים ושלוש היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אישה ושלושה ילדים.