בנם-יחידם ובן-זקוניהם של טיבור וגיטל. נולד ביום כ"ג בתמוז תש"ט (19.7.1949) בנהריה ולמד בבית הספר על שם כצנלסון בנהריה, לרבות שנתיים של לימודים תיכוניים. למד ב"מכון וינגייט" בקורסים יחידים. בגדנ"ע היה משתתף פעיל במסעות ובטיולים. הוא אהב את הוריו הזקנים והחולניים והיה להם לסעד רב מתוך מסירות ודאגה גדולה. הוא היה אהוב על חבריו הרבים והם שמחו להיות בחברתו תמיד. דוד אהב להאזין למוסיקה אך תחביבו העיקרי היה הנגינה וביחוד תיפוף בתופים.

הוא גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968 והתנדב לשרת בחיל האויר. כאשר סיים את שירותו הסדיר התנדב לשרת שנה אחת בצבא-הקבע. בימי-שירותו הגיע לדרגת סמל. אחרי שהסתיימה השנה, התנדב לשלוש שנים נוספות, אולם לא זכה להגיע אל קיצן. ביום כ' בניסן תשל"ב (20.3.1972), נפטר בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

מפקד הבסיס בו שירת שלח מכתב תנחומים למשפחה ובו כתב: "דוד לא היה בבסיס חייל מן השורה; הוא היה דמות מיוחדת, אשר השרתה סביבה תמיד אוירה של שמחה ועליזות. מסירותו לעבודה לא ידעה גבול והוא מילא את כל המוטל עליו בצורה הטובה ביותר. נאמנותו למפקדיו הייתה ללא גבול. עם פטירתו של דוד נקטפה מנוף בית-הספר הטכני של חיל האויר דמות אשר לא תישכח במהרה".