דוד, בן אסתר ויוסף, נולד ביום י"ד בכסלו תשט"ו (9.12.1954) בחדרה. הוא למד בבית-הספר היסודי "תלמים" ובבית-הספר היסודי על-שם משה שרת בקרית אונו, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר "עמל" בתל-אביב, במגמה לחניכות מודרכת. דוד למד ועבד. מוריו אהבוהו והממונים עליו שיבחוהו על חריצותו ועל התמדתו, על אחריותו, על דייקנותו ועל שקידתו. הוא נמנה עם חניכי תנועת "הנוער העובד והלומד", הקים את מועדון "צוותא" בקרית אונו, היה חבר פעיל והשקיע בו את כל מרצו. דוד היה חברותי וקל להתיידד, אוהב חברה, נוח לבריות וקשה לכעוס, לא הלך רכיל והיה איש סוד נאמן. היו בו אורך רוח וסבלנות, ידע להטות אוזן קשובה לכל אדם ואהב לעזור לזולת, אפילו היה כרוך הדבר באי-נוחות. הוא היה טוב-לב, אדיב ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות. חבריו אהבוהו על שרוחו הייתה טובה עליו תמיד, על חוש ההומור שלו, על שאהב להתלוצץ ולהתבדח, על שהיה גלוי-לב, ישר-דרך ובעל מצפון, נאה דורש ונאה מקיים. כן היה והגון, עניו וצנוע, רחוק מן השחצנות וסולד מן ההתנשאות. הוא אהב את הפשטות, לא היה בררן והיה שמח בחלקו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. לפני שגויס לשירות צבאי עבר קורס נהגות.

דוד גויס לצה"ל במחצית מאי 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר הכשרה נוספת ונשלח ליחידת שריון. הוא היה חייל טוב, אחראי, ממושמע ומסור לתפקידו, אהוב על מפקדיו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו ובמכתבים שהקפיד לכתוב הביתה הרגיעם ככל שיכול. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית ברמת הגולן. אור ליום י"א בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפל דוד בקרב ליד החרמונית. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול, השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.