בן קלרה וקרל, נולד ביום י"ד בסיוון תרפ"ו (27.5.1925) בעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה, רומניה והיה בעל השכלה תיכונית. בשנות הכיבוש הגרמני-רומני 1941)-1944) ירד למחתרת והיה פעיל בשורות בית"ר. עם התקרבות הצבא האדום ברח לבוקרשט, וב-23.3.1944 העפיל לארץ באונייה "מאריצה" ששטה בדגל בולגרי מקונסטנצה לקושטא. עבד כפועל. מיד עם עלייתו התנדב לפלמ"ח וסיים קורס טיס. במסגרת הפלמ"ח השתתף בפעולות רבות. עם ההפסקה הזמנית שחלה בפעולות תנועת המרי העברית שאיחדה את שלושת ארגוני המחתרת, הצטרף ללח"י. המשיך במסגרת ארגונו בפעולות-חבלה ושימש גם כמדריך נשק. היה אחד המומחים להרכבת מוקשים. זמן מסוים ריכז את פעולות לח"י בדרום.

עם תחילת מלחמת-העצמאות היה בין האחראים לחטיבת לח"י בירושלים. ביום י"ח בתמוז תש"ח (25.7.1948), בשעה שבדק את מחסן התחמושת במחנה "דרור" של לח"י, אשר בשכונת טלביה, אירעה התפוצצות מסיבה בלתי-ידועה ודויד נהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.