בן שולמית (פרידה) ואברהם. נולד ביום י' בשבט תרע"ה (25.1.1915) בברסלאו שבגרמניה. בנעוריו היה חבר בתנועת "הבונים" ו"החלוץ". לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית ספר יסודי ותיכון יצא להכשרה של "החלוץ" בצרפת ובשנת 1934 עלה לארץ-ישראל. הוא הצטרף לקיבוץ גבעת-ברנר אך נאלץ לעבור כעבור חודשים מספר לתל-אביב, כדי לסייע להוריו שנשארו בגרמניה ופרנסתם נשללה לאחר כליאת האב במחנה-ריכוז. בתל-אביב החל לעבוד בבית-חרושת "בלום" לשיניים תותבות, חסך ככל שיכול משכרו הזעום ושלח כסף להוריו. שקד על לימוד השפה העברית וגילה עירנות לבעיות הישוב ותנועת הפועלים. היה מחונן בכשרון-כתיבה אך התקשה לבטא עצמו בעברית. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו ביקש לסייע למאמץ הכללי ונשלח על-ידי ה"הגנה" למושבה כנרת לעזור באיסוף היבול מהשדות ובשמירה. בהיותו בשמירה בד' בסיוון תרצ"ו (25.5.1936) נפצע בשגגה על ידי חבר ומת מפצעיו. בן 20 היה במותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. הניח הורים ואח בחוץ-לארץ. לאחר מותו דאג אליהו גולומב, מפקד ה"הגנה", ביזמת ועד פועלי "בלום" להעלותם לארץ-ישראל.