בן פרחה ויעקב, נולד ביום כ"ג בניסן תרפ"ח (13.4.1928) בחיפה. כשסיים ללמוד בבית-הספר היסודי יצא לעבוד, היה פועל-בניין, עבד גם בסבלות, ובעונת הפרי עסק במכירת אבטיחים. היה נער עליז ואמיץ ומשוש הוריו. דויד שירת שנה כנוטר בסביבת זכרון יעקב, ואחר-כך התנדב ל"הגנה" ומילא תפקידים שונים במחתרת. הוא נהג להתחפש כערבי והצליח בשליחויות מסוכנות ביותר.

עם החמרת המצב התגייס לשירות מלא בחטיבת "כרמלי". עשה לילות כימים בעמדות בתפקידי שמירה. פעמיים נפצע בידו הימנית. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948), יום הולדתו ה20-, ימים מספר לפני שחרור העיר. כשאך החלים מפצעיו שנפצע בפעם השנייה יצא לכיבוש עמדה ברחוב נוזהה בחיפה, נפגע מכדור בבטנו, הועבר לבית-החולים בורוכוב שעל הר-הכרמל ומת בו כעבור שלוש שעות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.