בן יעקב וקרולה. נולד ביום י"ז באלול תרפ"ח (2.9.1928) בוילון אשר בפולין. את לימודיו היסודיים סיים לפני עלות המשפחה לארץ בסוף שנת 1945. אחרי שחזר מן החזית במלחמת-העולם השנייה התחיל לעשות מאמצים לעלות לארץ שעליה חלם בעודנו נער בפולין, בה היה ביתו מרכז של פעילות ציונית. בבואו לארץ בשנת 1945 התמסר ללימודים תיכוניים אכסטרניים ואף נרשם לאוניברסיטה בתל-אביב בפקולטה לכלכלה. בבואו לא היה בריא ביותר אחרי כל מה שעבר עליו, ובכל זאת, כשגויס לצה"ל ביוני 1948 היה מאושר שיוכל לשרת את עמו וארצו. אחרי שירותו הסדיר חתם לצבא-הקבע והגיע לדרגת סגן-אלוף. ביום ג' בטבת תשכ"ח (4.1.1968) נפטר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב- התנחומים לאמו שנשלח מטעם קציני החיילים כתוב כי הוא שירת ביחידה מאז הקמתה והיה בין ראשוני הקצינים שהיו שותפים פעילים בהקמת המדינה. "הוא תרם רבות להתפתחות היחידה עד יום מותו. במסגרת תפקידיו האחראיים אותם מילא בנאמנות ראה תמיד לנגד עיניו את טובת פקודיו וטובת המפעל גם יחד. בגישתו הרצינית והאנושית רכש לו את לב פקודיו ומפקדיו. ידע מקצועי נרחב וכושר מחשבה מעמיק סייעו בידו לקבוע את העבודה והוא הגיע להישגים בעלי חשיבות גדולה למערכת הבטחון ולצה"ל".