בן שרה ואפרים-פישל, נולד בשנת 1929 בעיר וולווה, בחלק הקרפטו-רוסי של מחוז מרמרוש (אז צ'כוסלובקיה, ובמלחמת- העולם השנייה שוב בהונגריה). בשנות המלחמה התענה במחנות- עבודה והחזיק מעמד. אחר המלחמה הצטרף לקבוצת חינוך והכשרה של "השומר הצעיר". בנימין העפיל לארץ בשנת 1946 באונייה "החייל העברי" ונתקבל למוסד של "עליית-הנוער". מאוחר יותר התגייס יחד עם כל חברת-הנוער שלו להכשרה מגויסת בניר דויד (תל עמל).

במלחמת-העצמאות שירת באחד מגדודי חטיבת הנגב והשתתף בקרבות הנגב. נפל בקרב על דורות ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948) ונקבר ברוחמה.

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.