דן שני פרידברג 92559
חיל שריון unit of fallen סגן אלוף
חיל שריון

דן שני פרידברג

בן חוה ויוסף

נפל ביום
נפל ביום י"ז באייר תש"ל
23.5.1970

בן 34 בנופלו

סיפור חייו


עיטור המופת

עיטור המופת

בן יוסף וחוה. נולד ביום י"א באייר תרצ"ו (3.5.1936) בגבעת ברנר והיה בן שנתיים כאשר עזבו הוריו את המשק והשתקעו בראשון לציון. הוא למד בבית הספר היסודי "חביב" בעיר ובמסגרת פעילותו ב"מכבי הצעיר" שימש כמרכז שכבה. כן היה שחקן פעיל בקבוצת הכדור-יד. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי למד בבית הספר המקצועי "עמל" ברמלה. היה פעיל בגדנ"ע וגמר קורס מ"כים בהצטיינות.

דן גויס לצה"ל במאי 1954 והוצב לסיירת של יחידת שריון. הוא גמר בהצלחה קורס מ"כים, ובהיותו בהשלמת קורס קצינים השתתף ב"מבצע קדש", בכיבוש רצועת עזה. הוא שירת כשנה בצבא הקבע ואחרי שחרורו נשא אישה ועבר למשק "מסילות". עד מהרה התאקלם במשק והתחבב על הכל. במשק ריכז את ענף השלחין והמשיך בהדרכת נוער כמרכז "החטיבה הצעירה". חמש שנים עשה במשק ואחרי כן עזב וגר תקופה קצרה באשדוד. במפעל שעזר בהקמתו עבד כמנהל אחזקה. אהבתו לצה"ל לא הניחה לו כל אותה תקופה ודן חזר לצה"ל, כאיש קבע. בתקופה זו עבר לגור בעשרת. דן נשלח לארה"ב כדי ללמוד "כלי" חדש שצה"ל עמד לקבל, ובחוזרו היה בין מחדירי טנק "הפטון" לשירות צה"ל. במלחמת ששת הימים לחם דן בגיזרת רפיח, כמפקד פלוגה, וצויין לשבח על תושיה והיחלצות ממצב קשה, כאשר פקד על שישה טנקים והצליח להתגבר על מארב של כ18- טנקים מסוג "סטלין" והשמידם. לאחר המלחמה שירת כקצין אג"ם וכסמג"ד ונשלח לבית הספר לפיקוד ומטה. אחרי שסיים את לימודיו שירת במטה היחידה באיזור התעלה, ולבסוף קיבל גדוד לפיקודו. ביום י"ז באייר תש"ל (23.5.1970), בהיותו בסיור, נפל באיזור תעלת סואץ בהפגזת האויב והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות בראשון לציון. הניח אישה ושני ילדים. דן הועלה לדרגת סגן-אלוף מיום נפלו.

 

מקום מנוחתו


בית העלמין הצבאי ראשון לציון

חלקה: 2שורה: 4 קבר: 2

ת.נ.צ.ב.ה

אותות ועיטורים


עיטור המופת

עיטור המופת


סרן שני דן

גילה אומץ לב

ביום 5 ביוני 1967 בקרב על רפיח נתקל הכוח של סרן דן שני ז"ל במתחמי אויב, שהכילו טנקים ותותחי נ"ט. תוך כדי לחימה בהם והשמדתם הופתע בהופעת טנקים מאחוריו. הוא שינה את כיוון פעולתו תוך כדי ירי ופגע בטנקי האויב. אותה שעה נפגעו מספר טנקים בכוח שלו, אך למרות שלאויב הייתה עדיפות מספרית, המשיך בלחימה ופגע בטנקי האויב. בסיום הקרב פינה פצועים והמשיך דרכו לצומת רפיח.

הנצחתו באתרי זיכרון