בן מרדכי. נולד בשנת תרע"ד (1914) בבודפשט, בירת הונגריה, למשפחת רבנים. את השכלתו קנה במוסדות דתיים ב"חדר" ובישיבה. בהיותו בן שש עשרה עזב את בית הוריו והגיע אל הישיבה המפורסמת בפרסבורג. דניאל נתחנך ברוח יהודית מסורתית ולמד לאהוב את עמו וארצו. הוא לא שאף לכהן ברבנות ובהגיעו לגיל שמונה עשרה עזב את הישיבה והחל לעסוק במסחר. אך אהבתו לארץ היתה כה חזקה, שלמרות המכשולים עזב בשנת 1934 את בודפשט ועלה לארץ-ישראל. בארץ עבד בבית החרושת "מראה", ונמנה עם חברי ה"הגנה" בתל אביב.

בפרוץ מאורעות תרצ"ו, ביום שני כ"ח בניסן תרצ"ו (20.4.1936). הותקפה שכונת התקווה על-ידי ערבים. דניאל וחברי "הגנה" נוספים נזעקו להגנת השכונה. בדרכו אל השכונה, התנפלו על דניאל ערבים שארבו לו ורצחוהו בדקירות סכינים. דניאל הובא לקבורה בקבר אחים עם שאר חללי אותו יום בבית העלמין בתל-אביב.

דניאל הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו", "בדם ואש מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז" ובחוברת זיכרון ליוצאי הונגריה.