בן לאה ורחביה, נולד ביום י"ח בתשרי תרפ"ד (28.9.1923) בפריז, בירת צרפת. בהיותו בן חמש, עלו הוריו לארץ-ישראל והתיישבו בירושלים, בה למד בבית-הספר התיכון "מעלה". מנעוריו נתגלו בו נטיות אמנותיות ובתקופת לימודיו אירגן מעין "סטודיו דרמטי" בכיתתו. הוא היטיב לצייר, אך בעיקר הצטיין בעבודות-מתכת עדינות. מלאכת-מחשבת זו נעשתה גם מקצועו ודניאל היה ליד ימינו של אביו, סוחר-תכשיטים ידוע, ולמעשה-ידיו יצאו מוניטין. דניאל התעניין מאוד בתעופה ואף סיים קורס טיס, ועם פרוץ מלחמת-העצמאות ביקש להתקבל לחיל-האוויר, אך התשובה איחרה לבוא ולבו לא נתן לו לעמוד מנגד. הוא הצטרף לאחד מגדודי הלוחמים בחטיבת ירושלים ולאחר תקופת-אימונים קצרה הועבר למחנה הראדאר שליד כפר בידו בסביבות ירושלים. בינתיים הגיעה למטה גדודו פקודת העברתו לחיל-האוויר, אך הושהתה בגלל המחסור בלוחמים מעולים באותה שעה.

ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948) תקפו כוחות הלגיון את מחנה הראדאר והצליחו לכובשו. בקרב זה נפל.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.