בן רות וסימור. נולד ביום כ"ג בתשרי תשט"ו (20.10.1954) בשיקאגו שבארצות-הברית. דניאל למד בבית-ספר יסודי ותיכון בעירו, ושנתיים למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריזונה. הוא היה פעיל מאוד בקרב תנועות הנוער הציוניות, ומתוך אמונה בדוגמה אישית ובהגשמה עלה ארצה בשנת 1974. דניאל קבע את מושבו בבאר-שבע, ונתקבל במסגרת העתודה האקדמאית למחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת באר-שבע.

דניאל גויס לצה"ל במחצית דצמבר 1978 והוצב במפקדת עורף בפיקוד דרום. זמן לא רב אחר-כך הוא חלה במחלה קשה וכל מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו. ביום י"ז באלול תשל"ט (9.9.1979), נפטר דניאל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות היהודי "שלום" בשיקאגו. השאיר אשה, הורים ושלושה אחים.

במכתב תנחומים ששלח מפקדו למשפחה, נאמר בין היתר: "הכרנוהו כחייל אשר היה לו רצון עז לקדם את עבודתו ולעזור לאחרים בשטח המקצועי-האזרחי שלו. משאלתו, עם הגיעו ליחידה, היתה לאפשר לו לשוחח עם חיילים אשר להם בעיות סעד ובעיות נפשיות, וזאת בנוסף לעבודה השוטפת אשר הוטלה עליו".