בן פסיה ויהושע. נולד בשנת 1905 בגרודנה שבפולין. בשנת 1925 עלה לארץ-ישראל, התיישב בכרכור, והחל לעבוד בנטיעה בפרדסי חדרה. בשנת 1928 עבר לעבוד בנטיעות בכרכור לאחר מכן עבד כטרקטוריסט. כשהחל באזור קידוח בארות מים עבד בחברת המים המקומית בכרכור וכשעברה באר המושב לרשות חברת "מקורות" צורף לצוות העובדים בחברה. בצד עבודתו מילא גם תפקידי בטחון שונים. כחבר ארגון ה"הגנה" עסק והשתתף בהעלאת מעפילים בחופי הארץ. לא אחת עגנו האוניות הרחק מן החוף ודניאל היה שוחה אל הספינות ונושא על גבו מעפילים אל החוף. סייעו לו בכך כושרו הגופני והיותו שחיין מעולה. לימים מונה מטעם חברת "מקורות" כאחראי לבדיקת בארות המים של החברה באזור מגוריו. יחד עם איסר טנקוס, חברו מנוער, היה עובר מדי יום מבאר לבאר ובודק את גובה מים ואת מצב הבאר. ביום כ"ג באלול תרצ"ז (30.8.1937) יצאו השניים לבדוק באר באזור כרכור. טנקוס ירד לעומק הבאר ודניאל נשאר לשמור בחוץ. ערבים שהציבו מארב לשניים פתחו באש על דניאל והרגוהו. טנקוס, שעלה בשמעו את היריות נפגע, גם הוא ונהרג. שניהם הובאו לקבורה בקבר אחים בכרכור. דניאל הניח אשה ובן.