דרור, בן רחל ואברהם, נולד ביום כ"ג בסיוון תשי"א (27.6.1951) ברמת-גן. למד בבית-ספר היסודי "זיכרון יוסף" בחיפה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הריאלי בחיפה. דרור לא היה תלמיד חרוץ יתר על המידה. בתקופת לימודיו אמר לא פעם שהוא רוצה חוויה לכל יום. הוא גילה את יופיו של הכרמל, בנה מטוסים, הרכיב מנועים וצילם הרבה. צילום מעשה-ידיו פורסם ב"שנתון ישראל לאמנות הצילום 1970". דרור היה הרפתקן במובן הטוב של המלה, תאב-חיים, צמא לחוויות ולרכישת ניסיון-חיים. הוא אהב את הים ואת המדבר, והיה חדור סקרנות, רצון-לגלות ויצירתיות. הכל הכירוהו כאדם חברותי ואוהב את הבריות. בתקופת הלימודים בבית-הספר התיכון עשה כשנתיים עם משפחתו בארה"ב. שם גילה את העיר הגדולה על יופייה האורבני, למד להכיר אנשים והתפעל מחידושי הטכניקה. היו לו עיניים רואות ומתרשמות, לב מרגיש ומתפעם ולשון גמישה ועשירה, שידעה להביע את אשר ביקש לומר.

דרור גויס לצה"ל במחצית יולי 1969 והתנדב לחטיבת "גולני", לטכנולוגיה ואחזקה ולחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשלים קורס מ"כים, נשלח לקורס קציני חי"ר וסיימו בהצלחה. הוא הוצב לחטיבת "גולני" בתפקיד מפקד מחלקה והוענקה לו דרגת סגן. הוא היה קצין טוב, מסור ואחראי ומעל לכל, היה אהוב על חייליו. לדברי מפקדו הצטיין בהדרכה והיה בעל אופי נוח. דרור היה גאה על יחידתו והסמל של "גולני" - העץ הירוק עם השורשים בקרקע - לא היה רק על כתפו, אלא גם בלבו.

לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר הצליח דרור להתקבל ללימודי הנדסה בטכניון בחיפה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה דרור בטיול בארה"ב. מששמע על כך הפסיק את הטיול מייד וחזר ארצה. בהגיעו מיהר להצטרף ליחידתו, אשר נערכה להתקפה כדי לכבוש את החרמון. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) נפל דרור בקרב על כיבוש החרמון והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות.