בן רחל ושלום, נולד ביום י' בטבת תרפ"ה (6.1.1925) במונקאץ' אשר בצ'כוסלובקיה.

צבי-יחזקאל סיים את לימודיו בגימנסיה העברית בעיר הולדתו. מגיל צעיר היה חבר פעיל בתנועת בית"ר ובעל הכרה לאומית חזקה. מאוחר יותר שימש קצין במפקדת בית"ר בבודפשט, בירת הונגריה.

עם עלייתו ארצה השתקע בנתניה, הצטרף לאצ"ל ולחם בשורות המחתרת. ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) נפל בקרב ברמלה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.