בן פרנציסקה ואלכסנדר. נולד בתרס"ז (1907) בפורזן שבגרמניה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים עבר ללמוד הנדסה בפוליטכניון ועם סיומו קיבל תעודת מהנדס טכסטיל (משי). הוא הצטיין בכל לימודיו, גילה עניין מיוחד בספרות ובמוסיקה, פרט על הפסנתר ונתחבב על מכריו. כשעלו הנאצים לשלטון פוטר ממקום עבודתו ואז החליט לצאת את גרמניה ולעלות לארץ-ישראל. כציוני, יצא תחילה, בקבוצת חברים, למחנה הכשרה בליטא ובו עבד כארגונום. ב-1935 הגיע, עם אישתו שהכירה ונשאה בתקופת ההכשרה בליטא, לארץ-ישראל באנייה "גלילה". תחילה התגוררו בני הזוג בתל-אביב ולאחר מכן בהרצליה. היינץ התחיל לעבוד שם בפרדס, וכעדות אשתו"... היה קשה מאוד לעבור מפריטת פסנתר לטורייה, אבל לא היו שום תלונות. קיווינו שעודיהיה טוב". ואכן אחר זמן מה החל לעבוד במקצועו כמהנדס משי בבית חרושת ברמת גן.

ב-1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס לחיל האוויר המלכותי שבצבא הבריטי. עד מהרה למד אנגלית ונתחבב על חבריו ביחידה. לאחר תקופת האימונים נשלח למצרים ושם שירת כחובש בבית-חולים בהליופוליס ופעמים רבות גם תרם מדמו להצלת חיי אדם. בבית החולים במצרים נדבק צבי בטיפוס שחור השתן ובט"ו בשבט תש"ג (21.1.1943) מת ממחלה זו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הבריטי בהליופוליס. הניח אישה ותינוק.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
היינץ צבי קספריוס (Casparius Heinz Zvi), מספר אישי בריטי PAL/774127, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל האוויר המלכותי הבריטי
(R.A.F- Volunteer Reserve Royal Air Force). דרגתו בצבא הבריטי טוראי (LAC - Leading Aircraftman). 
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי
HELIOPOLIS WAR CEMETERY, מצרים. מיקום הקבר: 3. G. 11.