בן ברטה ולואי, נולד ביום י"ז בניסן תרס"ח (18.4.1908) בעיר ריבניק, שלזיה עילית, אז גרמניה. בן למשפחה יהודית מתבוללת. נעוריו עברו עליו בעיר ברסלאו. אחרי שסיים בית-ספר עממי למד בגימנסיה והצטרף לתנועה יהודית-כללית ("קאמעראדען") ועם זאת התקרב גם לחוג היהודים הציונים. הוא הושפע מתורתו של מרטין בובר והצטרף לתנועת קי"פ. עם התגברות שנאת-ישראל בגרמניה הצטרף בשנת 1929 לתנועה ציונית-סוציאליסטית. עזב את האוניברסיטה, שלמד בה שלוש שנים בפקולטה לרפואה, ויצא להכשרה חקלאית. בחודש ספטמבר 1933 עלה ארצה. הצטרף ל"הגנה" מיום בואו לארץ. שירת כנוטר ואף גויס לעבודת הגדר בצפון הארץ בקיץ 1938. חמש-עשרה שנות חייו בארץ נתן לקיבוצו גבעת ברנר, בו עסק בכל עבודות המשק, בייחוד כטרקטוריסט, כעגלון, במספוא, ועוד. רבות תבע מעצמו ומחבריו. היה תקיף וישר, מסור לעבודה ומבין לרוח הזולת.

במלחמת-העצמאות לא ניתן לו להשתתף בקרבות כחייל סדיר, אך יצא כפעם בפעם לפעולות-לילה. מת משבץ-לב ביום ב' בטבת תש"ט (3.1.1949) לאחר פעולת-לילה מאומצת נגד בית-לחיה, מערבית לבית-חנון. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת ברנר. הניח אישה, יהודית, ושלושה בנים.