בן מלכה ויונתן, נולד ביום כ"ז בתמוז תשי"ח (14.7.1958) בסננדג' שבחבל כורדיסטן בפרס. בהיותו עול ימים עברה משפחתו לגור בטהרן, ובה גדל הרצל, ועשה את צעדיו הראשונים בבית-הספר "רוטשילד" ואחר-כך בבית-הספר "אוצר התורה". כשהיה בן עשר שנים, הוא עלה עם משפחתו לארץ והתגורר ברחובות. בעיר זו המשיך הרצל את לימודיו בבית-הספר "יבניאלי", עשה בו שנה אחת ואחר-כך עבר לפנימייה דתית בפתח-תקוה, וסיים בה את לימודיו היסודיים. לאחר מכן הוא למד שנה אחת בפנימיית "שדה חמד" בראשון לציון, ולאחריה המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי "ארגמן" ביבנה, במגמת חרטות.

הרצל היה נער כשרוני ובעל דמיון פורה: כשהיה כבן ארבע שנים בנה מגפרורים אונייה יפהפייה. את כשרונותיו בתחום עבודת הידיים, הוא ניצל ליצירת יצירות מיוחדות בציור ולבניית דגמי מטוסים. לימים, משהתבגר, באו כשרונותיו של הרצל לידי ביטוי בעבודות שעשה לשיפוץ ביתו.

הוא גם היה בעל כשרון סיפורי יוצא מן הכלל, ונהג לספר לבני משפחתו ולקרוביו סיפורים שונים באופן מעניין, מקורי ומרתק.

הרצל היה בחור חסון, בעל כושר גופני מעולה ורק טבעי היה הדבר שהתעניין בספורט והרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית כתחביב. הוא התעסק בפיתוח גוף בעזרת מכשירים, וכשבגר הצטרף לחוג להיאבקות.

כשסיים את לימודיו התיכוניים ונותר לפניו עוד זמן ארוך עד למועד גיוסו, יצא הרצל לעבוד בחרטות באחד המפעלים, ובכסף שהרוויח, סייע למשפחתו לשאת בעול כלכלת הבית.

הוא היה ענו וצנוע. בהליכותיו עם הזולת היה הרצל ביישן, נחבא אל הכלים, לא התגאה בהישגיו ולא התלונן על קשייו.

הרצל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1976 והוצב בחיל-רגלים בחטיבת גולני. לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים חי"ר. אחרי כן הוא עבר קורס צניחה וקורס מדריכי צניחה, והיה למדריך צניחה. הוא היה חייל ומדריך למופת. חניכיו אהבו אותו בשל יחסו האנושי וסבלנותו הרבה. הוא תרם לכל חניך לפי צרכיו האישיים, ולחניכים שהתקשו היה מקדיש מזמנו עד אשר הביאם לרמה הנאותה. ברבות הימים התבקש הרצל לחתום על התחייבות לשירות קבע. הוא הרהר בדבר והחליט לקשור את עתידו בצה"ל, כי ראה בכך, בהכשרת נערים צעירים להיות צנחנים טובים ומיומנים, דרך לתרום למדינה ולביטחונה.

לימים הוא נשא אשה והקים איתה בית. בשנת 1980 נולד בנו הבכור והוא היה המאושר באדם. הוא היה אב ובעל מסור, דואג ונאמן למשפחתו. תמיד השתדל למלא את כל מחסורה ולהעניק לה את כל הטוב שיכול.

ביום ט' בטבת תשמ"א (16.12.1980) נפל הרצל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ברחובות. הוא השאיר אחריו אשה, בן, הורים, שני אחים ושתי אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "...הרצל היה חייל מסור לעבודתו וקיבל כל עבודה בכל תנאי, בשקט ובשלווה שאפיינו אותו. השקט הנפשי והידע המקצועי המושלם נסכו ביטחון על פקודיו, שאהבו אותו ושאבו ממנו את ביטחונם בצניחה.

"הרצל היה דוגמה אישית לכל צנחן ומפקד. הוא אהב את עבודתו ומקצועו, את חייליו, את חבריו לפלוגה ואת מפקדיו, ואנו, כולנו, אהבנו אותו בלא סייג".