בנם של נונה ואלכסנדר. נולד ביום ה' בסיוון תשמ"ד (5.6.1984) באוקראינה.

ודים עלה לארץ עם משפחתו ב-1991, כשהיה בן שש וחצי. הוא גדל והתחנך בחיפה ולמד בבית ספר יסודי ובתיכון בעירו.

עוד כנער, חלם להתגייס לשייטת ועבד כל יום במכולת השכונתית על מנת לחסוך כסף לקורס ההכנה לגיבוש. הוא אסף את הסכום הנדרש, עבר את קורס ההכנה וסיים את הגיבוש בהצלחה.

ב-2002 התגייס לצה"ל. אף שסיים את הגיבוש לשייטת בהצלחה הצטרף למשמר הגבול, שירת כלוחם ובחודשי השירות האחרונים הצטרף ליחידת המסתערבים.

לאחר השחרור מהצבא, עבד כמאבטח בקריית הממשלה בחיפה, ואחרי מספר שנים החליט להתגייס למשטרה.

ב-17.1.2010 התגייס לשירות קבע במשטרת ישראל והצטרף ליחידת מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפה) – יחידה מיוחדת של לוחמי יס"מ (יחידת הסיור המיוחדת של משטרת ישראל), המהווה כוח סיוע ראשוני לאירועים ביטחוניים וחבלניים חריגים.

ודים בלט ביחידה בזכות ערכיו ויכולותיו הגבוהות. הוא אהב את המדינה, ראה את ההגנה עליה ועל אזרחיה כמשימת חייו והפגין ביצועים מעולים בכל מה שעשה. הוא הקפיד לשמור על כושר שיא, ניחן ביכולת להקשיב, לחקור ולרדת לפרטי כל בעיה ומשימה, לא חשש מאתגרים ולא שקט עד שמצא פתרון והגיע להצלחה. חבריו ליחידה מספרים: "הוא היה פייטר של החיים. הוא תמיד היה לוחם וגם בגיל שלושים ותשע הצעירים לא יכלו עליו".

ב-2016 יצא לקורס קצינים וסיים אותו בהצלחה רבה. לאחר הקורס, חזר למתפ"א ושימש כמפקד פלגה. ב-2019 החל לשמש כמפקד בקורס הכשרת הקצינים של המכללה הלאומית לשוטרים, שם חינך ועיצב את דור ההמשך של קציני משטרת ישראל. ב-2021 חזר למתפ"א ושימש כסגן מפקד פלגה. בתחילת 2023 הטיל עליו מפקד היחידה לבנות פלגה חדשה. ודים הקים את פלגת "קוברה" ופיתח פורמט חדש לקורס ההכשרה למתפ"א, אשר הפך לסטנדרט ביחידה. ביוני 2023 קודם לדרגת רב-פקד ומונה למפקד הפלגה שהקים.

השירות ביחידה ושלל התפקידים שביצע במסגרתה, היו הגשמת חלום עבורו. הוא השקיע את כל כולו בתפקיד, בחברים ששירתו לצידו ובפקודיו, היה גאה מאוד בשוטרים שהכשיר והוביל וקרא להם "הילדים שלי".

דניאל, חבר ליחידה, סיפר: "ודים זה בנאדם שיודע למשוך אחריו אנשים, ואנשים נמשכים אחריו. הוא לא היה מפקד בגלל המינוי שלו, הוא היה מפקד כי אנשים הלכו אחריו, הוא היה מנהיג".

חבר אחר הוסיף: "ודים היה מנהיג אמיתי, כזה שגם אם הוא בלי דרגות אני אלך אחריו בעיניים עצומות. בנוסף להיותו מנהיג סוחף הוא ידע לגעת בכל בן אדם. מהפגישה הראשונה שלי איתו הערצתי אותו".

לצד היותו לוחם, קצין ומפקד מצטיין, ודים היה גם איש משפחה למופת. את אשתו, אורטל, הכיר במסגרת עבודתו כמאבטח, וב-27.10.2011 השניים נישאו. הם הקימו את ביתם בחיפה והביאו לעולם שלושה ילדים – ליאם, מיה וליב. ודים היה אבא אוהב, מסור ודואג, נוכח ומעורב מאוד על אף עבודתו התובענית. בכל רגע פנוי, הקפיד לבלות עם אשתו וילדיו, לצאת איתם לטיולים, לחופשות משפחתיות ולבילויים ולצבור חוויות משותפות.

הוא היה חבר אמת לעשרות חברים, אדם בעל לב ענק ונתינה אינסופית, ללא תנאים. חבריו סיפרו שהיה זמין עבורם בכל שעה, נכון להתייצב בכל מקום בו זקוקים לו ברגע הראשון שמתאפשר לו, ולהגיש עזרה. "אין בעיה בחיים שלי או צרה, שאם הייתי פונה לודים הוא לא היה מאתיים אחוז מנסה לפתור אותה בכל דרך שהיא", סיפר אחד מחבריו. "הוא נרתם בשביל אנשים שהוא אוהב עד מעבר לקצה גבול היכולת".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ודים הוקפץ מביתו בשבת בבוקר, עם תחילת המתקפה. לוחמי פלגת "קוברה", והוא בראשם, היו הכוח החלוץ שנשלח להגן על קיבוץ בארי. לקראת כניסתם לקיבוץ, פנה אליהם ודים ואמר: "תהיו מוכנים, ליום הזה הוכשרנו והתאמנו".

הצוות מנה שמונה לוחמים, שנסעו בשני ג'יפים מסוג "קרקל". מטרים ספורים לאחר כניסתם לבארי, נתקלו במארב של עשרות מחבלים. טיל RPG נורה לעבר הג'יפ הראשון, בו נסע ודים, והשבית אותו. רגעים ספורים לאחר מכן נורה טיל RPG נוסף לעבר הג'יפ השני. ודים יצא מהרכב והחל לנהל לחימה עיקשת. גם כשנורה בכתפו ובבטנו לא עצר, הודיע בקשר שנפגע והמשיך להילחם עד שנפל בקרב.

רב-פקד ודים בליך נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ואם.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן ניצב.

על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם" (שמואל א', פרק ט' פסוק ב').

אימו, נונה, אמרה: "ודיק השקיע את הנשמה שלו למען ישראל. הוא לא חיפש כבוד ועשה מכל הלב. אני מתפללת לאלוהים שיתברר שהכול טעות ו-ודיק עוד יחזור".

אשתו, אורטל, ספדה לו: "השארת אותנו כואבים, לא מאמינים ולא מבינים איך אפשר להמשיך לחיות פה בלעדיך. היית לי הכול בחיים, אוזן קשבת, כתף תומכת, ותמיד שמרת ודאגת לנו מכל משמר. היית הבנאדם הכי חזק בעולם, הבלתי מנוצח, עם הלב הכי טוב בעולם. בנאדם שקט וצנוע שהיה עושה הכול בשקט ובדרך שלו, השיג הכול בחיים והכול בזכות עצמו.

"כל מי שהכיר אותך מיד התאהב בך, כי היה לך קסם מיוחד כזה, שאי אפשר להתעלם ממנו. תמיד ידעתי שאתה מיוחד, וערך הנתינה והעזרה לזולת זה ערך עליון מבחינתך. אבל רק עכשיו כשאתה כבר לא פה אני מגלה ושומעת מכל כך הרבה אנשים, שאת רובם הגדול אני לא מכירה, כמה שהיית דמות משמעותית בחיים שלהם וכמה שהם מוקירים לך תודה על כל מה שעשית בשבילם, ושהם לא ישכחו אותך לעולם ויעשו הכול כדי להנציח את זכרך.

"ברגע האחרון שלך נלחמת בחירוף נפש למען ההגנה על המולדת ולמען הצלת חיי אדם. רגע שהתכוננת אליו כל חייך. נלחמת כגיבור ולא ויתרת עד לרגע האחרון שלך. אני מבטיחה לך שאני אעשה הכול כדי להנציח אותך ואת מי שהיית בכל דרך אפשרית, ובכל מקום יידעו וישמעו עליך ועל סיפור הגבורה שלך. הילדים שלך יגדלו לצד הסיפורים עליך ויידעו איזה אבא גיבור ואדם מדהים היית, והם ימשיכו את דרכך וילכו בדרך הטובה שלך".

"עשינו קורס שוטרים יחד בשנת 2010", כתב אבי, "תמיד היית דמות למופת לכולנו. רציני, לוחמני, צנוע וטוב לב. לעולם לא אשכח את החיבוק שלך. תמיד כשמדברים עליך ונזכרים בך זוכרים את חיבוק הדוב שלך. חיבוק של לוחם אמיתי. יהי זכרך ברוך חבר יקר, תמיד תהיה דמות להערצה לכולנו".

"ודים שלנו, כן, של כולנו", כתבה רחלי. "לא אמצא מישהו שלא יגיד עליך דברים טובים בלבד. נשרף לי הלב... לא הופתעתי לשמוע על גבורתך. תמיד היית קצין וג'נטלמן במלוא מובן המילים. נוח על משכבך בשלום גיבור שלנו".

"עשינו קורס יחד", כתב חבר לשירות. "החוזקה והענווה שבך הייתה נדירה. תמיד עם חיוך על הפנים תוך כדי ביצוע המשימות ביסודיות ואחריות. אין ספק כי היית לוחם ללא חת. אזכור תמיד את החיוך שלך והלמידה ממך, אותה העברת בצורה יוצאת דופן. נוח בשלום אח יקר".

עוד נכתב לזכרו: "גיבור ישראל! מפקד ולוחם ענק, היית בשבילי כמו אבא שגם ברגעים האחרונים שלך שמרת עליי. תודה על הכול אחי היקר, אוהב אותך ומתגעגע".

ודים מונצח באתר גלעד המשטרתי, באנדרטת החללים הניצבת במכללת השוטרים בבית שמש, וכן באנדרטה ובחדר ההנצחה בבסיס יחידת מתפ"א.

במגמת הקולנוע של בית הספר "עירוני ה'" בחיפה הופק סרט גמר לזכרו. הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "ודים בליך – סרט גמר י"ב תשפ"ד 2024".

במסגרת מחזור ע"ג של קורס הקצינים הייעודי של משטרת ישראל נערך ערב לזכרו, בסימן דמות הקצין ומיקום המפקד.