בן נדיה ופסח, אח לאנה. נולד ביום ד' באייר תשל"ז (22.4.1977) בעיר מחצ'קלה, בדגיסטאן שבקווקז, שם גדל והתחנך. ויטלי סיים את לימודיו התיכוניים תוך התמחות במתמטיקה ובאנגלית. בסיום לימודי התיכון החל ויטלי ללמוד במכללה למקצועות הבנייה וקיבל תעודה מקצועית.

בשנת 1994, במלאות לו שבע-עשרה שנה, עלתה המשפחה לישראל ובנתה ביתה בשדרות. בהגיעו לארץ למד ויטלי עברית באולפן א' ו-ב' ובמקביל עבד במפעל הדבש ביד מרדכי. הוא היה עובד אחראי ומסור מאוד, התמיד בעבודה וזכה בהערכה רבה ממעסיקיו ביד מרדכי, שציפו לשובו בתום השירות הצבאי.

את מקצועיותו בתחום האמנות והבנייה ביטא ויטלי באמצעות עיטורים אמנותיים שעיצב בבית הוריו ובבתים רבים בשדרות ששמעו על כישוריו.

בחודש אוגוסט 1996 התגייס ויטלי לצה"ל. בשל הפרופיל הגבוה שלו, ביקשו להציבו ביחידה קרבית, אך אביו ביקש שישרת קרוב לבית והוא הוצב בחיל-התחזוקה.

ויטלי היה אהוב מאוד על חבריו בצבא ובחיים האזרחיים, חבר מצוין שמוכן לעזור בכל עת, מסור לבית ולמשפחה, ומעניק כבוד רב לאנשים מבוגרים.

הוא היה הכי עדין במשפחה, שקט, עם לב חם ופתוח. תמיד דאג לבריאותו של אביו שעבר ניתוח עוד בהיותם ברוסיה.

ויטלי תיכנן להמשיך ללמוד באוניברסיטה ועבר את מבחני הקבלה. ההודעה על קבלתו ללימודים הגיעה לאחר מותו.

באחת מחופשות השבת, חזר ויטלי ביום שישי הביתה וחש ברע. בני הבית חשבו שחלה בשפעת, הוא קיבל טיפול רפואי וחזר לבסיס.

כעבור שבוע אושפז בבית-החולים "סורוקה" ואחר-כך בבית-החולים "הדסה" בירושלים. גם בתקופה זו היה ויטלי ער ורגיש מאוד לדברים שקורים ושמר על מצב רוח מרומם.

לאחר שישה חודשי טיפולים, ביום כ"ג באלול תשנ"ז (25.9.1997), נפטר ויטלי והוא בן עשרים. טוראי ויטלי יזרעאילוב הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בשדרות. הותיר אחריו הורים ואחות, אנה, אם חד-הורית שעלתה לארץ לאחר שויטלי נפטר.