בן הייזל-מיי ו-ויליאם-ברטרם, נולד ביום 11.4.1927 בארצות- הברית להורים שהיגרו לשם מאירלנד. היה קומוניסט בהשקפותיו והתמרד נגד כל דיכוי מעמדי ומדיני. זמן-מה היה עובד סוציאלי ושאף להיות אמן.

במלחמת-העולם השניה התנדב למלחמה בנאצים. כששוחרר עבר לצרפת והשתלם באמנות הפיסול. היו לו ידידים מארץ-ישראל, ושאיפתם היתה לשאיפתו: עשה למען "עלייה ב'" ולבסוף עלה לארץ להשתתף באורח פעיל בתקומת ישראל. הוא השתייך לגדוד הראשון של הפלמ"ח בחטיבת "יפתח", ולחם במערכות הגדוד. בדרך צחוק נוהג היה לומר, כי כאירלנדי-לשעבר הוא אויב מובהק של המשטר הבריטי ונאה לו להשתתף במרד היהודים כשם שליווה באהבתו את המרד האירי, ואולם המניע העיקרי לפעולתו היה שנאתו לפאשיזם. בהתקפת עמי ערב על ישראל ראה ניסיון של הפאשיזם לדכא את שוחרי הדרור והקדמה. ויליאם היה אמיץ-לב ובז לסכנות. ואחת היתה משאלתו: אם נגזר עליו ליפול, שיפול מיד ויינצל מייסורים יתירים. משאלתו זו נתקיימה: הוא נפל בקרב באל-קובאב, בעת מבצע "דני", ביום 9.7.1948, בדרך לירושלים, פגע קליע בראשו והרגו.

הוא נקבר תחילה ביפו וביום 16.4.1951 הועבר למנוחת-עולמים בחלקה מיוחדת בבית- הקברות הצבאי בחיפה. בצרפת השאיר אשה צעירה, שאמר להעלותה ארצה לאחר הניצחון.