בן סימה ויהודה. ויקטור נולד ביום ו' בשבט תשי"ט (15.1.1959) בקזבלנקה, מרוקו. אח לרחל, דינה, יוסי, שלומית, חנה, יפה, ניסים, דוד וזיוה.

המשפחה עלתה לארץ ב-1962. הם התגוררו במעברת חצרים בבאר שבע, ובשנת 1964 עברו לשכונה ג' בעיר. ויקטור למד בבית הספר הממלכתי-דתי "חזון עובדיה" והמשיך לתיכון במגמה התורנית של בית הספר העירוני.

ויקטור היה חובב בעלי חיים וטבע, על כן גידל בביתו בעלי חיים שונים "במחבואים" שמתחת לבניין. אך בלילה, כשאימא לא הייתה מבחינה, היה מעלה את חלקם הביתה ומסתירם במיטתו.

בשנת 1977 התגייס ויקטור לצה"ל ושירת בחיל השריון, אחרי כמה חודשים שעשה בקומנדו הימי. במסגרת שירותו הצבאי עבר קורס קצינים - בכך היה לראשון מהתיכון שבו למד שהיה לקצין בצבא. בתפקידו האחרון שימש כמפקד פלוגת טנקים בדרגת סגן, וסיים שירותו בצה"ל בהצטיינות.

לאחר שחרורו החל בלימודי גאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. במקביל עבר קורס להכשרת מורי דרך. לאחר שנה וחצי של לימודים החל ויקטור לעבוד כמאבטח בחברת אל על, כן עבד כשנה בחברה שעסקה בחיפושי נפט.

בשנת 1987, אחרי שבילה עם חברתו בחופשה באירופה, החל ויקטור לעבוד בשירות הביטחון הכללי, ביחידת המבצעים.

ויקטור נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ד בתשרי תשמ"ח (6.10.1987), במהלך פעילות מבצעית בעזה. בן עשרים ושמונה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הניח אם, שש אחיות ושלושה אחים.

בדברי ההספד בהלווייתו ציין אלוף פיקוד המרכז יצחק מרדכי כי פעילותו של ויקטור הנחיתה מכה קשה על כל פעילות הטרור ברצועת עזה.

כתבה אחותו יפה: "... אילו יכולתי אחי להחזיר את השנים לאחור הייתי מכריחה אותך לספר לי קצת על עצמך... הייתי חובקת אותך עתה בשתי ידיי... הייתי עושה הכול כדי להגן על ליבך".

ביער המגינים הסמוך ללטרון ניטע עץ לזכר ויקטור.

ויקטור מונצח באתר הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות, באתר ההנצחה לחללי השב"כ שהוקם בשוהם ובבית יד לבנים בעירו באר שבע.