בן זלדה ויעקב. זבולון נולד בכ"ה בתמוז תרע"ה (7.7.1915) בפולין, בעיירה נסוחואיש ליד עיר המחוז קובל. הוא היה רביעי למשפחה בת עשרה ילדים: חמישה בנים וחמש בנות.

זבולון גדל בפולין, בנעוריו היה חבר בתנועת בית"ר ופעיל בהגנתה.

עם פלישת הנאצים לפולין בספטמבר 1939, במתקפה שהחלה את מלחמת העולם השנייה, ברחו זבולון ושניים מאחיו - ראובן וצבי – לרוסיה. שם זבולון נעצר ע"י השלטונות הרוסיים בחשד לריגול לטובת הנאצים, בגלל מראהו הארי ושמו הגרמני. לאחר ששוחרר הוא גויס לצבא הרוסי ונשלח לשרת בסיביר, במזרח רוסיה. זבולון נפצע בכתפו מכדור רובה, החלים בזכות רופא יהודי שמנע את קטיעת ידו, שוחרר מהצבא וחזר לעיירת הולדתו. שם הוא הצטרף ליחידת פרטיזנים ופגש שוב באחיו ראובן וצבי שסיפרו לו כי שאר בני משפחתו, שלא ברחו לרוסיה, נרצחו בבור ההריגה בידי הנאצים.

מאוחר יותר במהלך המלחמה נפרד זבולון משני אחיו: אחיו ראובן הצליח לעלות לארץ ישראל, אחרי שהיה חבר בקבוצת הנוקמים שחיסלה נאצים עם סיום המלחמה. עקבות אחיו צבי נעלמו אחרי הכיבוש הרוסי ולא נודע מה עלה בגורלו.

כשהסתיימה מלחמת העולם נדד זבולון בדרכים. הוא הגיע לעיר זלצבורג באוסטריה, שם פגש בקבוצת הכשרה של תנועת "דרור" את לנה רטיג, שגם משפחתה נרצחה במחנה ההשמדה בלז'ץ. יחד הם הגיעו לאיטליה במסגרת ארגון "הבריחה", לאחר מסע רגלי קשה במשך ארבעה ימים ולילות בהם עברו מאתיים ושמונים ק"מ בהרי האלפים המושלגים, בחורף האירופי.

לאחר שהות בת שמונה חודשים עם ההכשרה בבארי שבאיטליה הם יצאו בחשאי, בערב ליל הסדר תש"ו 1946, באוניית המעפילים הרעועה "שאר ישוב" בדרכם לארץ ישראל. מסע תלאות בן עשרה ימים בים וקרב קשה בחיילים הבריטים, שגילו את האוניה בעזרת מטוס סיור, הסתיים במעצר אוניית המעפילים ע"י משחתת בריטית, שהובילה אותה לחיפה. בחיפה הועלו המעפילים לאוניית גירוש שהובילה אותם לקפריסין, למחנה מעצר במחנות החורף ליד העיר פמגוסטה.במחנה המעצר בקפריסין נשא זבולון לאישה את לנה רטיג. באוגוסט 1948 נולדה הבת זיוה (זלדה) בבית חולים צבאי בריטי בניקוסיה.

לאחר שנתיים במחנה המעצר בקפריסין הם שוחררו. ב-30.1.1949 הגיעו זבולון ומשפחתו למדינת ישראל. תחילה שהו בבית העולים בבאר יעקב, משם עברו לגור אצל בני משפחת האישה, שהיו ותיקים בארץ וגרו בנס ציונה, בחיפה ובגבעתיים. זאת עד שהמשפחה הקטנה השתקעה בבית נטוש בכפר ערבי הנטוש ג'מוסין ליד מפגש הנחלים ירקון ומוסררה - איילון בצפון תל אביב.

זבולון היה מובטל חודשים אחדים, עד שהתגייס למשטרת ישראל בתחילת 1950. הוא שירת באזור תל אביב.

בספטמבר 1950 נולד למשפחה הבן חיים.

שוטר זבולון שניידר נפל בעת שירותו ביום כ' באייר תשי"ג (5.5.1953). הוא נהרג בתאונה בסדנת הדרום של משטרת תל אביב ונטמן בבית העלמין האזרחי בקריית שאול, מכיוון ששוטרים בתקופה זו לא נחשבו לחללי מערכות ישראל. ב-1956, לאחר מאבק ממושך של ע"ד יהושע רוטנשטרייך (בן עירה של אשתו בפולין) ובעזרת חברי כנסת, הוכרו השוטרים כחללי מערכות ישראל.

זבולון היה בן שלושים ושמונה בנפלו. הותיר אישה, שני ילדים ואח.