בנם של נואל ומוסא. נולד ביום 26.7.1989 בזרזיר. אח לכיפאח, עמראן וחוסאם.

זייד נקרא על שמו של אלכסנדר זייד החלוץ השומר, שהיה חברו של סבא-רבא שלו. הוא גדל ביישוב זרזיר שבצפון הארץ והתחנך בבתי הספר ביישוב.

ביום 27.11.2007 התגייס לצה"ל. שירת כגשש בחטיבה המרחבית הדרומית של אוגדת עזה.

זייד בחר להקדיש את חייו לשירות המדינה ולהגנה על ביטחון ישראל, ולכן, לאחר שחרורו מהשירות הסדיר המשיך לצבא הקבע כגשש.

זייד נישא למרוא ולזוג נולדו בת בשם איאן ובן בשם מוסא. הוא היה איש משפחה אוהב ואבא למופת, שדאג לילדיו, הביא להם מתנות וממתקים בכל פעם שחזר הביתה מהצבא, וחלם על עתיד טוב בשבילם. גם כאשר היה בפעילות בדרום ימים ארוכים, הקפיד לשוחח עם משפחתו בכל יום.

בקרב סובביו הוא נודע כאיש שורשי, ערכי וצנוע, אוהב אדם וטבע, שמעולם לא אכזב אף אחד שביקש ממנו עזרה.

בדומה לאלכסנדר זייד, שעל שמו נקרא, גם הוא שמר והגן על משקים מפני פלישות וגניבות. הוא היה שותף להקמת "המיזם המשותף" – יוזמה של מרחב דרום ומשקי חבל עזה למגר את הפשיעה החקלאית באזור וסייע רבות בתפיסות גנבים בשטח בתור גשש החטיבה הדרומית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

זייד ויחידתו נטלו חלק במלחמה מתחילתה, לחמו במחבלים בעוטף עזה ובהמשך השתתפו בלחימה ברצועת עזה.

ביום 5.6.2024 התקשר למשפחתו ואמר: "תשמרו על עצמכם. כשאני אחזור נעשה חיים, נשחק יחד ונלך לאן שאתם רוצים".

למחרת, השתתף בפעילות מבצעית בדרום רצועת עזה. כאשר הכוח שבו לחם נתקל במחבלים, הוא הגן על חבריו הלוחמים והציל את חייהם גם כאשר נפגע בעצמו אנושות.

רב-סמל מתקדם זייד מזאריב נפל בקרב ביום 6.6.2024. בן שלושים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במזאריב. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל בכיר.

ספד לו יוסי, מפקדו וחברו: "היית האדם הכי-הכי בעולם. אח, חבר, שכן, לוחם גיבור, גשש מקצוען, מחנך ובעל משפחה למופת. תמיד מחייך ומתנהל עם כולם ברוח טובה. מאיר פנים, נוהג בנימוס ונעים הליכות. אהבתי את החיוך הכובש שלך. המפקדים, החיילים והחברים אהבו אותך ועדיין אוהבים".