זכריה עומסי 88299
חטיבת גבעתי unit of fallen טוראי
חטיבת גבעתי

זכריה עומסי

בן לאה ועובדיה

נפל ביום
נפל ביום ט"ז בתשרי תש"ט
19.10.1948

בן 19.5 בנופלו

סיפור חייו


בן לאה ועובדיה, נולד ביום ו' בניסן תרפ"ט (16.4.1929) בראשון לציון. למד בבית-הספר היסודי של המושבה. בהיותו בן 10 עזב את בית-הספר ולמד זמן קצר ב"ישיבה" של ראשון לציון. מחמת המצב הכלכלי הקשה והדחוק של המשפחה יצא בגיל רך לעבוד. תמיד אמר להוריו: "אך אגדל יהיה לכם טוב, אני אעזור לכם, אל תדאגו". תחילה עבד כקצב ואחר-כך עבר לבית-החרושת לזכוכית "גביש", שם עבד עבודה קשה שהיתה למעלה מכוחותיו, ועבר ללמוד מקצוע-קבע כטייח. באותו זמן הצטרף ל"הגנה" ויצא לאימונים. בימי העוצר הוכה בשוט על-ידי הבריטים והושם בכלא יפו ובלטרון. בימי מאסרו כתב שירים (אחד מחרוזיו: "להבה גדולה בלב יוקדת - אהבתיך מאוד מולדת!")

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס, שירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבות צריפין, תל-א-ריש, רמלה, באב-אל-ואד. אחר-כך ירד לנגב, ונלחם בכאוכבה ויד מרדכי. בפעולה של תל-א-ריש נעדר במשך 24 שעות ובא בזחילה למקווה ישראל. בכיבוש מע'אר נפצע בידו. בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב היה בין כובשי מערך האויב בחוליקאת. הוא הסתער על בונקר האויב עם ברן ביד, כדוריו אזלו ואז הטיל את אחרון רימוניו ונפל ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

 

סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


בית העלמין הצבאי כפר ורבורג

חלקה: 1
שורה: 3
קבר: 16

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון