בנם הבכור של רחל ואליהו. נולד בכ"א באדר ב' תרפ"א (31.3.1921) בטהראן. אח בכור לשרה שנולדה בבגדד ולאברם שנולד בארץ.

זרובבל (זרו) גדל בטהראן כארבע שנים. בשנת 1925 עלתה המשפחה דרך בגדד לארץ ישראל והתיישבה בשכונת הבוכרים בירושלים. כאן הוא בגר והתחנך. למד בבית הספר של בית היתומים הספרדי. דובר פרסית, ערבית ועברית. אביו נפטר כשהיה נער וזרו הפך לדמות האב לאחיו ולאחותו.

בהיותו בן שלוש-עשרה החל, במקביל ללימודיו, לעבוד ולעזור לאימו בפרנסת הבית.

זרו היה צעיר אחראי ואידיאליסטי, בעל לב רחב ואוהב אדם. בנוסף ללימודיו ולעבודתו היה חבר פעיל בסניף "הנוער העובד" בירושלים, בין היתר פעל לרווחתם של ילדים במצוקה וארגן לילדי העיר קייטנות בקיבוצים ופעילויות בחופשים. לאחר מכן עבר לתנועת הנוער "ברית הנוער הקומוניסטי", וכשבגר הצטרף למפלגה הקומוניסטית.

כבר כנער היה זרו חבר פעיל בארגון ה"הגנה", ובימי מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט (1936 – 1939) פעל בפלוגות הקשר העירוני בירושלים. בין היתר ליווה עם חבריו שיירות לעמדה הישראלית הנצורה בהר הצופים. במאמץ הלחימה בירושלים נשארו בעיקר לוחמי חי"ש (חיל שדה), שגויסו מהאוכלוסייה המקומית. ערב קום המדינה החטיבה מנתה 3,166 לוחמים.

עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת העצמאות התייצב מחדש לשירות בפלוגת חי"ש בחטיבת ירושלים, והיה ממקימי העמדה ב"בית מנדלבאום". בית מנדלבאום היה מעבר הגבול שבין ירושלים העברית לעיר שבשליטת ירדן בין השנים 1948-1967. מיקום המעבר היה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג'. בחודשים הבאים השתתף בקרבות הקשים ובהגנת האזור, כמפעיל מקלע "בּרֶן" הנחשב ביותר באזור.

במלחמת העצמאות ניהלו הירדנים והישראלים קרבות קשים על השליטה באזור ובצומת, דרכו עברה שיירת הדסה להר הצופים. במאי 1948 הקרבות בצומת הגיעו לשיאן, עת פרץ טור משוריין מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי החטיבה הירושלמית.

ביום שלישי 23.3.1948 נפצע זרו קשה בשעה שהעביר נשק לעמדה שבבית מנדלבאום, ברחוב שמואל הנביא. הוא הועבר לקבלת טיפול רפואי בבית חולים "הדסה" אך מת מפצעיו בו ביום.

זרובבל (זרו) לוי נפל בעת מילוי תפקידו בי"ב באדר ב' תש"ח (23.3.1948). בן עשרים ושבע בנפלו. לבקשת אמו הוא הובא למנוחות בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים. הותיר אם, אח ואחות.

אימו לא התגברה על הצער והפרידה ממנו עד יום מותה בשנת 1972, והובאה למנוחות לצידו, כבקשתה.

זרו מונצח בבית יד לבנים בירושלים.