בן חוה ויעקב-מאיר, נולד ביום כ"ו בסיוון תר"ף (12.6.1920) בעיר ברישה, פולין ובהיותו בן שנתיים עלה עם משפחתו לארץ. כאן למד ב"ישיבה" ואף התמחה בהנהלת חשבונות. היה ירא-שמים ותמים בכל דרכיו וחי מיגיע-כפיו. הוא עבד כפועל-בניין בבית-החולים "הדסה" שעל הר-הצופים וכיתר העובדים השתתף בשמירה על בית-החולים ועל הסביבה.

הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. חבקוק נפל עם שאר עובדי בית-החולים והאוניברסיטה שעלו בשיירה להר-הצופים ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בסנהדריה. אחיו הבכור, עקיבא, שבא ירושלימה לנחם את הוריו באבלם, נפל אף הוא כעבור חודשיים.