בת פרומה ויעקב, נולדה ביום כ' בתמוז תרע"ט (18.7.1919) בתל- אביב. למדה בבית-הספר "תלפיות" ובגימנסיה "בלפור" בתל- אביב; אחר-כך נתקבלה לבית-הספר לאחיות "הדסה" בירושלים ושם הוסמכה כאחות ומיילדת. במקצוע זה עבדה בבית-החולים "הדסה" בהר-הצופים ומתוך אהבה רבה הגישה עזרה לחולים וליולדות (בעיקר בשכונות-העוני בירושלים) ובעבודתה זו ראתה חובת-כבוד לעצמה. כל מי שהיה בטיפולה יזכור לה לעולם חסד- מסירותה. היתה צנועה ונחבאת אל הכלים - תכונת-נפש שהביאה עימה מבית-אבא - וכזאת היתה בכל הליכותיה בבית, בבית- הספר, בבית-החולים ובשורות ה"הגנה". גם אחרי נישואיה המשיכה לעבוד כדי לעזור לבעלה בהשלמת לימודי הרפואה. פעמיים ניצלו בנס כאשר נסעו שניהם לעבודה בירושלים בימי המצור - היא כאחות ב"הדסה" והוא כרופא בעיר העתיקה.

ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948), יום לפני נפילת העיר העתיקה, כאשר נסעה למלא תפקידה בבית-החולים, נפגעה מפגז ונהרגה במקום. נקברה בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.