בנם של פייגה ומשה. נולד ביום כ"ז באדר תש"י (16.3.1950) בעיר דורוחוי שברומניה.

חיים גדל והתחנך בדורוחוי, למד בבית ספר יסודי בעיר. ב-1961, כשהיה בן אחת-עשרה, עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה הגיעה למעברה באור עקיבא, ובהמשך השתקעה בעיר. חיים המשיך שם את לימודיו בחטיבת הביניים ובתיכון.

עם סיום לימודיו בתיכון התגייס לצה"ל ושירת כנהג בחיל התותחנים.

ב-1971, בעקבות שידוך של חבר משותף, הכיר חיים את ג'ני. השניים התאהבו, וב-1972 נישאו זה לזו. את ביתם הקימו בחדרה. ב-1977 נולדה בתם הבכורה, חגית, ואחריה נולדה הבת מירה. חיים היה אב תומך ומעניק. הוא עבד כמחסנאי בחברות שונות, עשה הכול כדי לפרנס את משפחתו בכבוד, והחסיר מעצמו על מנת שלבנות לא יחסר דבר.

ב-6 ביוני 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה (מלחמת "שלום הגליל"), גויס חיים למילואים. במהלך נסיעה מבצעית בשטח לבנון, עלה הרכב בו נהג על מטען, וחיים נפצע קשה מפגיעת רסיסים. הוא הובהל לבית החולים ועבר ניתוחים רבים. את אחד הרסיסים שחדרו לליבו לא ניתן היה להוציא בניתוח מבלי לסכן את חייו, לכן הרופאים החליטו להשאיר אותו בתוך הגוף. חיים נשאר מאז במעקב רפואי שוטף והוכר כנכה צה"ל.

אחרי הפציעה, התקשה להמשיך בעבודה פיזית כמחסנאי והחל לנהל מכולת במרכז גריאטרי בפרדס חנה. בזמנו הפנוי החל לאסוף בולים. הוא היה חבר בשירות הבולאי ונהנה מאוד מהתחביב החדש. את ערבי שישי נהג לבלות יחד עם ג'ני, אשתו, במשחקי קלפים עם שישה זוגות של חברים טובים.

מספר שנים אחרי הפציעה, בשנת 1987, נולד לו ולג'ני ילד שלישי – משה. חיים, שהשתוקק מאוד לבן זכר, התרגש מאוד עם לידתו.

על הקושי לשחק ולהשתולל עם ילדיו פיצה בחוש ההומור שלו, ובין היתר המציא שפת סימנים פרטית אותה חלק עם ילדיו. עוד אהב מאוד לטייל והקפיד לצאת עם משפחתו לטיולים בטבע ככל שמצבו הבריאותי אפשר זאת. חיים היה אבא טוטאלי, תומך וקשוב, מעניק ומכיל, שהקדיש את כל כולו לאשתו ולילדיו.

הוא היה חברותי מאוד, אהוב על כל מי שפגש. כמו כן בלט בטוב ליבו וברגישותו. תמיד רצה שלכולם סביבו יהיה טוב, התחשב באחרים לפני שחשב על עצמו ושאף לשלווה ולשלום בית. כשהתעורר בסביבתו ויכוח, ניסה תמיד לגשר ולתווך, וכשהתווכחו עמו - בחר להבליג ולוותר.

משפחתו הייתה עבורו במקום הראשון, וכשאחד מבני המשפחה הגרעינית או המורחבת היה זקוק לו - חיים עזב הכול למענו.

באביב 2003, עמדה בתו מירה להינשא לבחיר ליבה. חיים התרגש לקראת החתונה וציפה לה מאוד, אך לא זכה להיות בה. מספר חודשים לפני האירוע המרגש לקה בדום לב והלך לעולמו.

חיים בוינג'יו נפטר ביום י"ג בתמוז תשס"ב (23.6.2002). בן חמישים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין החדש בחדרה. הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, ואחיות.