בן גילה וגדליהו. נולד ביום כ"ו באלול תרס"ו (16.9.1916) בעיר קובל שבפולניה. לחיים היה קול ערב ובנעוריו שימש מדי פעם כ"בעל קורא" בבית הכנסת שבו נהגה המשפחה להתפלל. חיים למד בבית הספר העברי "תרבות" שנוסד בעירו והיה חדור הכרה עברית וציונית. תחילה היה חבר בתנועת הנוער בית"ר, אולם עזב אותה והצטרף לתנועת "החלוץ" כדי שיוכל לקבל סרטיפיקאט (רשיון עלייה) לארץ-ישראל. פעמיים ברח מהבית והצטרף לקבוצת חלוצים שהכשירה עצמה לעלייה ופעמיים הוחזר הביתה על ידי הוריו. רק בשנת 1929 התמלאה משאת נפשו והוא עלה לארץ-ישראל. עם עלותו החל לעבוד בעידור פרדסים בחדרה ובפרדס חנה, הצטרף ל"הגנה" והתקבל למשטרה. הוא שירת בירושלים ואחר כך הועבר למחלקת החקירות בתל אביב. בתפקידו כשוטר עקב אחר פעילות ארגוני "הפורשים" האצ"ל והלח"י ודיווח על כך. הוא וחבריו לעבודה זו תוארו על ידי העיתון "דבר", בטאון ההסתדרות, כ"ממלאי תפקידים קשים ואחראיים בשירות הביטחון", והם נקראו שלא להיכנע לאיומי הלח"י. ביום י"ז באייר תש"ד (10.5.1944) נורה ונהרג בפתח ביתו על ידי אנשי לח"י. חיים הובא למנוחת עולמים בחלקת ה"הגנה" בבית הקברות בנחלת יצחק. השאיר אשה, ילד, אח ואחות.

בהספד שהתפרסם בעיתון "דבר" תואר חיים כמי ש"שירת את הישוב 12 שנה".