בן מרגריטה ואריה, נולד ביום י"ד באדר ב' תרפ"ז (18.3.1927) בעיר גלייביץ, שלזיה עילית שבגרמניה.

הוא עלה ארצה עם הוריו בשנת 1936 והמשפחה השתקעה בחיפה. כאן סיים בית-ספר יסודי והיה פעיל ב"מכבי הצעיר" ובחג"ם (חינוך גופני מורחב) שזוהה עם הגדנ"ע וה"הגנה".

לפרנסתו עבד כסייד ובשעות הפנאי היה עוסק כחובב בפיסול אמנותי. כשבגר הצטרף ל"הגנה" וסיים קורס חובשים קרביים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, בשלהי 1947, התגייס לצה"ל ויצא עם יחידתו מחי"ש חיפה להגנת הגליל העליון. עם חבריו למחלקה 1, פלוגה א' בגדוד 11 של חטיבת "עודד", השתתף חיים בקרבות על הגנת צפת היהודית בעת המצור וההשתלטות על הר כנען וסביבתה.

עם קום המדינה ואיום הפלישה של הצבאות הזרים מלבנון ניהלה יחידתו קרב גבורה במלכיה לבלימת טור שריון של צבא ההצלה שעשה דרכו לתוך הגליל.

בליל שבין ה-9 ל-10 ביולי 1948, עם תום ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות יצא מטה "כרמלי", בהשתתפות מרבית גדודי החטיבה וכוחות נוספים, בכללם גדוד 11 בה שירת חיים, למבצע "ברוש".

בתחילת המבצע, הכוח נחל הצלחות בכל הגזרה ובכללן כיבוש משלט 243 ומשלט 223 הסמוך ליארדה, בידי כוח משולב מגדוד 24 (חטיבת כרמלי) ומחלקה 1 מפלוגה א' של גדוד 11 (חטיבת עודד), שבמסגרתה לחם חיים. עם שחר החלה התקפת הנגד של הצבא הסורי, כוחותינו נכנסו למגננה, במשלטים שנתפסו וברוב המקרים נאלצו כוחות צה"ל לסגת מהעמדות שתפסו במהלך הלילה. גם במשלט 243, בו ישב חיים, החלה בשעות הבוקר התפוררות של קו ההגנה עקב הנפגעים הרבים, הידלדלות התחמושת והיעדר תגבורת. בהתאם למידע ביחידת אית"ן- היחידה לאיתור נעדרים, נעדר חיים משעה 06:00 ביום 10.7.1948 בגזרת משלט ירדה ומשלט 243.

כעבור 3 חודשים ב-10.11.1948 נמצאה, זוהתה ונקברה גופתו של חיים, בבית העלמין הצבאי בראש-פינה. בנסיבות מצערות לא סומן הקבר בו נקבר בצורה נאותה, והוא הוכרז ב-1958 רשמית כנעדר.

בספטמבר 2004, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי חיים קבור בבית-העלמין הצבאי בראש פינה. לאחר בדיקות חוזרות ונשנות נשללו הפרטים השגויים שנכתבו בכרית המצבה שהונחה על הקבר, והוצבה כרית חדשה במקום, עם שמו ופרטיו של חיים טיכואר.