בן מרים ואריה. נולד בי' באב תר"ע (15.8.1910) בעיירה דומברוביצה שבווהלין. בבית קיבל חינוך יהודי שרשי וב"חדר" הצטיין כתלמיד אוהב-תורה. כבר בגיל צעיר נודע בתכונות תרומיות: טוב לב ונועם הליכות. תכונות אלה גילה גם ב"ישיבה הגדולה" שאליה נשלח אחרי גמר לימודיו ב"חדר", ובזכותן נתחבב על מלמדיו וחבריו. את חבילות המזון שקיבל ממשפחתו היה מחלק בין חברים נצרכים. כבר בשנות לימודיו בישיבה פעמה בו השאיפה לעלות לארץ-ישראל. הוא הצטרף לסניף "החלוץ" שבעירו וב-1935 יצא לתקופת הכשרה בקיבוצי הכשרה בלודז' ובאלכסנדר. שם גם היה פעיל בחוג לעברית ולימד את השפה לאלה שלא ידעוה. ב-1938 עלה לארץ-ישראל ב"עלייה ב'". כאן הצטרף לקיבוץ דפנה בו נשא בעול ענף הצאן והיה יוצא עם עדרו למרעה בכל עונות השנה, בחורב ובחורף. עם זאת הירבה לקרוא בחשק רב והשלים ידיעותיו בתחומים שונים. בג' בחשוון תש"ח (17.10.1947) נפל בתאונת אימונים בקיבוץ דפנה והובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ. הניח אשה, בן ובת.