בן אריה וצפורה. נולד ביום כ' בכסלו תרצ"ב (30.11.1931) בחיפה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון וכשפרצה מלחמת הקוממיות - והוא אז בן י"ז, התגייס לחיל האוויר בצה"ל. זה היה בפברואר 1949. למד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. למד גם בבית-הספר לקציני החזקה בחיל האוויר הבריטי. הגיע לדרגת רב-סרן. נפטר במחלה ביום ו' באייר תשכ"ז (16.5.1967) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה, ילדה ואחות.

מתוך דברים שנשא לזכרו של חיים ז"ל מחליפו בתפקיד בחיל האויר, כעשר שנים לאחר פטירתו:
בימים אלו של יום העצמאות, של עשר שנים למלחמת ששת הימים, כשמזכירים רבים וטובים שנפלו, שנתנו נפשם בשרות העם והמדינה. בימים אלו של הלקאה עצמית, של תופעות שליליות כשרוצים להאחז במשהו ובמישהו חיובי – ברצוני להזכיר בחור צנוע ועניו, מראשוני חיל האויר שאיננו אתנו עוד היום.

בימים אלו מלאו עשר שנים למותו של חיים רונן (סטודניק) ז"ל, או בכנויו בחיל - "סטוד". חיים שרת בחיל האויר מתחילתו אחרי קום המדינה עד שנפל ערב מלחמת ששת הימים. הוא נפל לא בשדה הקרב או באויר, אלא במלחמה, מלחמת הקיום על חייו.

מחלה ממארת הכריעה אותו כשהוא צעיר, במלוא אונו בשנות השלושים לחייו.

כל חייו מגיל גדנ"ע ועד מותו היו קודש לתעופה, לחיל האויר.

לחיים - צנום, תמיר, נאה, ספק בלונדיני, ספק ג'ינג'י, עם עיניים ירוקות פקחיות - היו ידי זהב. מספרים שעוד בגיל צעיר, כשרץ מתחת לשולחן בדירת משפחתו, אהב לפרק כל דבר על מנת לתקנו, לדעת מהיכן צומח כל מכשיר וכלי. בגיל צעיר בנה דגמים של מטוסים ודאונים.

בשנות החמישים, זמן קצר אחרי תום מלחמת השחרור, התגייס לחיל האויר. עבר קורס מכונאות בבית הספר הטכני של החיל בחיפה, עבד בשדות התעופה השונים על מטוסים שונים, נשלח לאנגליה לקורס על מטוסי הסילון החדשים דאז - המטאורים, עלה בכל הדרגות מטוראי ועד רב סמל, ובכל הדירוגים המקצועיים, עבר קורס קצינים, היה קצין טכני של טייסת וסיים כקצין במטה בדרגת רב סרן והוא רק בשנות השלושים לחייו.

כשבע שנים סחב בגבורה ובאומץ מחלתו, כשהוא עובר טפולים קשים מתוך תקווה שיתגבר.
בכל שנה היה נשלח קצין טכני מצטיין אחד לבית הספר של הר.א.פ. - חיל התעופה המלכותי בבריטניה. בימים ההם, של אחרי קום המדינה, לא נסעו ישראלים כה רבים לחו"ל ולא שלחו בקלות להשתלמויות כאלו. חיים ראה בזאת אתגר ושיא, ושאף להישלח. דחו אותו שנה, שנתיים בגלל מחלתו. אולם בסוף שלחוהו בתקווה שיחלץ ממחלתו.
אומרים שעזר וייצמן, מפקד החיל דאז, התערב לטובתו.
בקורס זה בבריטניה התגלה שוב כשרונו הגדול. יחד עם קצינים מכל העולם - מהודו, פקיסטן וגם מארצות ערב למד ואף סיים בהצטיינות. עם שובו לארץ עבד במטה. מאוחר יותר נשלח שוב לצרפת בקשר למטוסים אחרים שהחלו להגיע מארץ זו.

חיים העריץ את חיל האויר והיתה לו אמונה בלתי מסויגת ביכולת החייל, טייסיו, מפקדיו. על עזר וייצמן ומוטי הוד דבר בהערצה. בזמן ההמתנה, לפי מלחמת ששת הימים כשהוא כבר על ערש דווי, נחם את כולם באמרו שחיל האויר יפתיע את האויב, ואף מטוס זר לא יחדר לגבולות המדינה.

הוא נבא מה יקרה במלחמת ששת הימים אולם לא זכה לראות הנצחון הגדול של החיל, בו שרת שנים כה רבות.

מספר ימים לפני מלחמת ששת הימים התגברה עליו מחלתו והוא קרס ונפל. קברו נמצא בין לוחמים, כולל טייסים, שנפלו במלחמה זו.