בן מלכה וטוביה. נולד בשנת תרפ"ד (1924) בפולין. באותה שנה עלו הוריו לארץ-ישראל והתיישבו בתל-אביב, מקום שם למד חיים בבית-הספר היסודי "ביל"ו". בגיל צעיר הצטרף לתנועת בית"ר והקדיש לה רוב זמנו. לאחר שנים הצטרף למחתרת הלוחמת בשלטון הבריטי וגם שם התבלט בין הפעילים. גם משפחתו שותפה בפעילות: סבתא היתה נוהגת להעביר פתקים והודעות שונות לאנשי המחתרת וגם אחיו הצעיר היה ממלא משימות שהטיל עליו ולימים הצטרף לשורות הפעילות. לאחר שנשא אישה נשאל על-ידי אמו כיצד יפרנס את משפחתו כשכל כולו נתון בעשייה במחתרת ועל-כך ענה: "... רצוני אמא, בבן, שאם אהרג יישאר לי מי שיאמר "קדיש" לזכרי". לאחר נישואיו המשיך את פעילותו בלח"י כלוחם ללא חת. ביום י"ט בסיוון תש"ו (17.6.1946) יצא עם חבריו לפעולת חבלה בבית המלאכה שבמפרץ חיפה ובמהלכה נהרג עם לוחמים נוספים בהיתקלות עם כוחות הצבא הבריטי. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. הניח אישה ובן, הורים, שלושה אחים ואחות. חצי שנה לאחר נפילתו נפל אחיו הצעיר מנחם, בפעולה אחרת של לח"י.

שמו הונצח בספרים "מבצר עכו" ו"חיילים אלמוניים".