בן שפרה ושמואל, נולד ביום י' בטבת תרפ"ח (3.1.1928) בירושלים, בן למשפחה ירושלמית ותיקה. הוא חונך על ברכי התורה וגילה תכונות של "עילוי". מתלמוד-תורה "מאה שערים", בו התחיל ללמוד כשהיה בן שש, עבר בהיותו בן 12 לישיבת חברון, וכעבור שנה - לישיבת פתח תקווה. בגלל מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו, נאלץ בהיותו בן 16 לחזור לירושלים ולעבוד במלאכה המפרנסת את בעליה. הוא היה לחשמלאי וכילכל את הבית. בשעות-הערב השתלם בלימודים כלליים ואת מיטב מרצו הקדיש למחתרת האצ"ל שלחמה על ריבונות עברית.

כשהחל המצור על ירושלים כבר היה מגויס בשורות המגינים. לאחרונה נקרא לעלות להר-ציון ושם נפל ליד חלון בעמדה ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.