בן גיטלה ושאול, נולד ביום י"ח בטבת תרפ"ה (14.1.1925) בעיירה זשיבו, רומניה. שנות עלומיו ולימודיו עמדו בצל הגזירות והשואה. הוריו, למרות מצבם הדחוק, איפשרו לו ללמוד בבית-ספר יסודי ושם מצא את הדרך לתנועה הציונית. משעלתה התנועה מן המחתרת לחופש הגיעה גם בשבילו השעה לעלייה. הוריו התנגדו לכך, אבל בהכרתו ואמונתו התגבר על התנגדותם. כחבר "דרור" עבר הכשרה קצרה בגולה ובשנת 1946 עלה עם חבריו לארץ והצטרף לחברת-נוער שהתחנכה באלונים. הוא התקשר מאוד למשק ולחברה. כשהודיעו לו הוריו שמצבם הכלכלי הורע מאוד, אמר לעבור לעיר ולהשתכר כדי שיוכל לתמוך בהם - ושוב הכריעו קשריו עם חבורתו, לא יכול לפרוש מהם ונשאר במקום.

בתקופת מלחמת-העצמאות גויס לצבא ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי" ובשורותיה לחם בדרום. במהלך קרבות "עשרת הימים", לאחר שנהדפה התקפתם על נגבה, ב-12.7.1948, תפסו המצרים את גבעה 105 שמצפון לקיבוץ וחסמו את הדרך אליו. בו בלילה תקפו לוחמי "גבעתי" משלט זה וכבשוהו. בקרב זה נפל, ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.

בסיכום הגדודי למבצע צוין חיים-אהרן לשבח על הפעלת הקשר תחת אש.