בן יונה ורחל. נולד בשנת תרצ"ז (1937) במצרים. היה ילד ערני ושמח. בנערותו למד בבית-הספר "פרר" אשר בקהיר ושאף לסיים את לימודיו בו. אהב את הארץ בכל לבו ונפשו ולבסוף עלה אליה. עבד בבניין כדי שיהיה ביכולתו ללמוד את שפת-הארץ. רצה להתגייס לצה"ל בגיל צעיר ולהיות צנחן, אבל הוריו מיאנו לתת לו את הסכמתם לכך. לבסוף גויס לצה"ל בשנת 1953. בהיותו בשירות צבאי הוסיף ללמוד עברית ועבר קורס של חיל-הקשר בצנחנים. קיבל הכל באהבה, גם כשנפצע ברגלו והיה מאושפז בבית-החולים שלא בידיעת-הוריו. הוא היה אומר תמיד: "הכל למען המולדת" - וכן המשיך בתפקידו מתוך עקשנות. השתתף בכמה פעולות (כגון עזה, ניצנה) ולבסוף נפל בראש חודש אדר תשט"ז (13.2.1956) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.