בן פסיה ויוסף, נולד בשנת 1911 בפולין. בעירו למד בבית-ספר עממי והיה חבר בתנועת "גורדוניה". בקושי רב ובייסורים כבש לו את הדרך לחיים חלוציים. הוא הצטרף לקבוצת הכשרה ועלה לארץ בשנת 1935. שנים רבות היה חבר בקבוצת משמר-השרון והכל הכירוהו כאדם מסור לחיי הקבוצה, אוהב הזולת, המוכן להגיש עזרה וסעד לחברו בכל עת ובכל שעה. מיומו הראשון בארץ היה חבר ב"הגנה" ובין הנענים הראשונים לכל קריאה שהופנתה למשק. במאורעות 1936 היה נוטר, אחרי-כן עבד במשק בנהגות, ובפרוץ מלחמת-העצמאות - היה שוב בין המתייצבים ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני".

ב-12 במאי 1948 נקרא לפעולה מיוחדת בסביבת כפר הס, למערכה על טירה. הוא לחם כמקלען ונפל למחרת, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) כשכדור אויב פילח את לבו. חבריו שלחמו איתו מספרים בהערצה על אומץ-לבו ונכונות ההקרבה שגילה בזמן הנסיגה מחזית הקרבות. גווייתו נמצאה כעבור יומיים כשהמקלע בידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל מונד. הניח אישה ושני ילדים.