בן בכור למרים ושלום. נולד בשנת תשי"ז (1957) בצפת. אח לשלמה, מרסל ומשה.
חיים גדל והתחנך בצפת, בראשון לציון וביפו, בהתאם לנדודי המשפחה. כאח בכור היה דומיננטי מאוד בחיי אֶחיו ואחותו. בתיכון למד בפנימייה הצבאית בחיפה.
בנעוריו התאמן בג'ודו והתקדם לחגורה שחורה, וזו רק אחת הדוגמאות לכוח הרצון החזק שלו שאִפשר לו לעשות כל מה שהתאווה אליו. לדברי בני משפחתו, הוא היה לוחם באופיו, מוביל, "אלפא" – בן מזל אריה אופייני. יצר סביבו נוכחות בכל מקום שהיה בו.
בתום לימודיו התגייס לצה"ל ושובץ בחיל הים. הוא לא דיבר הרבה על השירות ולא שיתף את משפחתו מטעמי סודיות. גם כאשר נפצע ואושפז בבית החולים "רמב"ם" בחיפה למשך חודש, לא הודיע על כך להוריו מאותה הסיבה.
את דליה הכיר בבילוי עם חברה משותפת, ומאז החלו לצאת באופן קבוע. חודש לאחר מכן ביקש את ידה, וכעבור חצי שנה, בשנת 1977, הם נישאו. תחילה גרו עם ההורים ולאחר תקופה עברו לגור בפרויקט שיכון של זוגות צעירים בערד, ושם עבד במפעל פוספטים. אחרי כשנה בעבודה זו החל לחוש ברע ולכן עזב, והמשפחה עברה לגור ביפו בקרבת בית הוריו.
חיים החל לעבוד כמנהל תחבורה ולוגיסטיקה בהפקות של סרטים במתחם "ג. ג. אולפני ישראל – ירושלים" בנווה אילן. עבד כקניין של חלקי חילוף ושימש עוזר מפיק. היה מעורב בסרטיו של הבמאי יהודה ברקן ובסרטים רבים נוספים, וכן עבד עם השחקן האמריקני צ'אק נוריס כשהגיע לצילומים בארץ. משך כחמש-עשרה שנה היו האולפנים בנווה אילן כמו ביתו השני, והוא השקיע את כל כולו בעבודה והיה אהוב ומוערך.
בשנת 1978 נולדה בתו הבכורה יבנת, כעבור חמש שנים נולד הבן אבישי ואחרי ארבע שנים נוספות נולדה מירית, בת הזקונים. חיים, איש משפחה למופת, היה אב ובן זוג אוהב ודואג. הבת מירית סיפרה שהייתה לו נוכחות חזקה והיה הגב שלה, החבר הכי טוב ו"איש השנה" שלה, והיא נעזרה בו רבות. "קולך תמיד היה מוציא מילה טובה, טיפ קטן של חוכמה, אינספור רגעי צחוק", תיארה. רעייתו סיפרה שאהבה בזוגיות שלהם בין היתר את שיחות החולין שלהם ואת העזרה שהעניק לה.
ניהל את משפחתו בתבונה וברמת חיים טובה. המשפחה אהבה לאכול בחוץ, במסעדות, והוא נהג לומר: "אני לא אמות עשיר, אני אמות שבע". כאנין טעם לימד את ילדיו לטעום הכול ולאכול הכול, וחבריהם, כשבאו לביקור, ידעו שיזכו לאוכל טעים. ביתם היה פתוח, והיו להם אורחים רבים, בעיקר בערבי שבתות ובחגים.
הים היה אהבתו הגדולה, והוא בילה בו הרבה וחלם שתהיה לו יאכטה. לאחר שהוציא רישיון להשטת יאכטה, יצא עם המשפחה להפלגות בסירתם של בני הדודים של רעייתו. בני המשפחה גם הִרבו לצאת לטיולים בשבתות.
הייתה בו תשוקה לחידושים, ולכן החליף מכוניות לעיתים תכופות, וכשנכנס לשוק טלפון או מכשיר אלקטרוני חדש אחר, רכש אותו. משחק שש-בש היה אהוב עליו. נהנה מהאזנה לאופרה, אהב לשמוע את זמר האופרה האיטלקי לוצ'אנו פברוטי.
מאחר שדיבר אנגלית ברמת שפת אם, נסע לשליחות בלונדון לתקופה של חודש. במהלכה הכיר משפחה אנגלייה, שמאז הגיעה כל שנה לביקור בישראל. שתי המשפחות התחברו ושמרו על קשר הדוק ביניהן.
חיים, אדם מרשים, אהוב ומיוחד, בורך ביכולת נתינה ועזרה לזולת. הִרבה במתן בסתר. אוזן קשבת והכלה אפיינו אותו, חוכמתו והידע הכללי הרב שלו אפשרו לו לשוחח על כל נושא. כאשר חש שחסר לו ידע בתחום מסוים, פנה לברר ולחקור וחזר עם תשובות. הדיונים בערוץ הכנסת, שבו נהג לצפות בטלוויזיה, היו מקור עשיר לידיעותיו, ולעיתים קרובות היה מנהל ויכוחים פוליטיים עם בני הבית.
בסוף שנות השבעים ועשור לאחר מכן נאלץ חיים לעבור הליכים רפואיים מורכבים. בחלוף השנים החמיר מצבו, איכות החיים שלו נפגמה עד מאוד, והוא התאשפז לתקופות ארוכות ואינטנסיביות. כשמצבו הבריאותי לא אפשר לו לעבוד באופן מלא בתחום הקולנוע, החל לעבוד כנהג מונית.
כוח הרצון העז שלו ניכר כל שנותיו, גם כאשר הקשיים הכבידו עד מאוד. היה לו חשוב לטפל בעצמו ולא להיות תלוי בעזרתם של בני משפחתו. מעולם לא התלונן על מצבו או ריחם על עצמו, וגם כשניכר עליו שהוא סובל וכואב, לא דיבר על כך.
חיים מימון ארואס נפטר ביום א' בסיוון תשע"ד (30.5.2014). בן חמישים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אישה, שתי בנות ובן, נכדים, שני אחים ואחות.
ספדה רעייתו: "חיים יקר שלי. הרבה אנשים טובים, חכמים ומיוחדים בעולם, אבל כמוך יש רק אחד, אין שני לך, אין לך מתחרים. הלכת והשארת הכול עומד מלכת. נפער בור אפל ענק ושחור לי לילדים, למשפחה שלך הקרובה, לחברים, ולכל מי שאהב אותך, ויש הרבה כאלה שמתגעגעים אליך ומחכים שתחזור. איש אינו שוכח אותך...
אהבת שבתות, חגים, ובעיקר ליהנות מאנשים שתמיד סבבו אותך, ובכל מקום אתה נמצא איתנו. הותרת אחריך ערכים ומסורת ודרך ארץ, כל ערב אנחנו סביב שולחנך ורק כיסא אחד נותר מיותם ובודד, כיסא שמחכה רק לך, ומדמיינים אותך איתנו בליל שבת, בקידוש. החגים כבר לא חגים בלעדיך אבל אנחנו עדיין עושים אותם כהלכתם כמו שאהבת...
חיים אחד, יחיד, ומיוחד! מתגעגעים, אוהבים לנצח. אתה הפכת למלאך, מקווה ששיירת מלאכי שמיים מלווים אותך למעלה ושומרים עליך כי אתה מלך וראוי ליחס של מלך, כמו שהיית בחיים האמיתיים. שכב לך בשלום אהוב יקר תהיה לנו מליץ יושר ותברך אותנו ממרומים".
הבת מירית ספדה: "דבר אחד לא ישתנה ולא יישכח, והוא הקשר המיוחד ששרר בינינו והחותם העצום שהטבעת באישיותי ובחיי".
כתב הבן אבישי: "לפני שבע שנים התחתנתי. עד שבוע לפני החתונה הוא שכב בבית חולים. אבא החליט לעשות הכול כדי להיות מוכן ליום השמח בחיי, הגיבור שלי עשה זאת וליווה אותי לחופה.
שבועיים אחרי החתונה הגוף כבר לא יכל ואבא אושפז בבית חולים במצב קליני...
אבא אמר שלום והלך לנוח במקום אחר. במקום שכבר לא כואב לו. במשרד הביטחון הכירו בו כחלל צה"ל שנפטר לאחר שירותו, הכבוד שקיבל מהמדינה גורם לי להתגאות, אבא שלי גיבור המשפחה הוא גם גיבור ישראל".
ספדה הבת יבנת: "אבא שלי היה מזל אריה, וכראוי לדימוי האריה הוא לחם ונלחם בבריאותו, כדי להיות לצידנו ככל שאפשר...
אבא שלי דאג לנהל איתי שיחות על הכול, בית, משפחה, פוליטיקה, סדרות, כסף, עבודה. על מה לא... שלא תטעו, היו גם שיחות חפירה, אבל עכשיו הייתי משלמת הכול כדי לנהל אותן שוב רק בשביל לשמוע את הקול שלו...
זכיתי שהוא יעזור לי עם מאי ובר בזמנים שהיה יכול, אני מוקירה כל רגע ומודה על זכרונות מתוקים שהוא חקק אצלי ואצל הנכדים שלו.
אני יכולה לכתוב בלי הפסקה על אבא שלי. אם הכרתם אותו זכיתם, אם לא, מקווה שנתתי לכם טעימה קטנה. אני בטוח זכיתי באבא שלי".
הנכדה מאי ספדה: "סבא, אני בטוחה שאני מדברת בשם כל הנוכחים שבאו לכבד אותך, ולומר שתחסר לנו מאוד. כל אחד פה יעיד על חוכמת החיים והלב הענק שאיפיינו אותך ואת אישיותך. סבא אתה האדם הכי מיוחד שפגשתי. סבא גיבור, לא גיבור לפי המושג 'גיבור מהאגדות' או 'גיבור מלחמה' אלא גיבור החיים, נלחמת על חייך בסבל מתמשך ובקושי רב. היית לנו דוגמה ומופת, את ערכיך, אומץ ליבך וגבורתך נזכור לנצח".
שלושה מנכדיו נקראו על שמו: בנותיו יבנת ומירית העניקו שם שני לבניהן – מימון. הבן אבישי העניק לבנו את השם - חיים.
כתבו בני המשפחה: "בעלי, אבינו, סבנו, ואחינו, היית לנו מורה דרך השארת בנו שלל ערכים. מי שהכיר אותך זכה ומי שקורא עליך בטוח מתרשם ממלח הארץ שהיית.
חיים מימון ארואס, במותך קידשת לנו חיים".