בן מלכה וישעיהו, נולד בשנת תרפ"ח (יוני 1928) בעיר חוטין, בסרביה, רומניה. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו וגרשון נשלח עם שתי אחיותיו הבוגרות ממנו לבית הסבים; כשנשא האב אישה חדשה הוחזרו הילדים הביתה. במלאות לגרשון ארבע שנים החל את לימודיו ב"חדר" עד שמלאו לו שש שנים ואז התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי "קרוז'וק", במשך שנות לימודיו גילה כשרונות ואינטליגנציה רבים, ועם זאת היה חברותי ואהוד על חבריו. היו לו גם כשרונות בתחום העבודות בעץ ונחושת.

בשנת 1941 הגיעו הגרמנים לבסרביה וגרשון ובני משפחתו גורשו למחנה ריכוז בטרנסניסטריה. הנער היתום הגיע במסגרת "עליית- הנוער" לארץ-ישראל בחודש יולי 1944 וצורף לחברת-הנוער בקיבוץ מעלה החמישה. במסגרת זו שהה בקיבוץ שנתיים ימים, וכשמלאו לו 18 שנים החליט להישאר בקיבוץ. מקום עבודתו היה ברפת.

במלחמת העצמאות שירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". לקראת חידוש הקרבות הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תוכנן מבצע "אנ-פאר" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. אולם המצרים הפרו את ההפוגה והקדימו ותקפו בליל 7-8 ביולי 1948, תפסו מספר משלטים ושיבשו תוכנית זו. במסגרת המבצע תקפו כוחותינו בלילה שלאחר-מכן 8-9 ביולי, וכוחות "גבעתי" כבשו את משלט עיבדיס, צפונית-מזרחית לנגבה. בימים הבאים ערכו המצרים התקפות כבדות חוזרות ונשנות על המשלט ולוחמי "גבעתי", בהגנה עיקשת, הדפו את ההתקפות. בקרבות אלה נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחות - שיינדל.

זכרו הונצח על גבי אנדרטת "גבעתי" במשטרת יואב.