בנם של חנה ושמואל (סמי). נולד ביום כ"ו בכסלו תשמ"א (4.12.1980) ברעננה. אח לאדווה, אייל, אורית, עופר וצבי.
חן (נחצ'ה) גדל והתחנך ברעננה, למד בבית הספר היסודי "יחדיו". כשהיה נער, עברה המשפחה לירושלים, וחן המשיך את לימודיו בבית הספר המקיף השש-שנתי ע"ש זיו ומרקס בעיר.
מילדות אהב טבע ובעלי חיים ונהנה לטייל עם משפחתו בארץ ובחו"ל. "אני ילד עליז שאוהב לחיות ולעשות חיים משוגעים עם חברים", כתב על עצמו.
במרץ 1999 התגייס לצה"ל, שירת ביחידת "דובדבן" כלוחם בצוות 70 ואף המשיך לשירות קבע. הוא לקח חלק במבצע "חומת מגן" (29.3.2002 – 10.5.2002) והשתתף בפעולות ומבצעים רבים נוספים להגנה על המדינה.
לאחר השחרור נסע לטיול במזרח. כשחזר, החל ללמוד לתואר ראשון במדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הממוקמת ברחובות. אחרי התואר הראשון המשיך ללימודי תואר שני בביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה.
במקביל ללימודים עסק במגוון תפקידי אבטחה וביטחון. בין היתר, עבד בתחום הביטחון בנתב"ג, באבטחת מטוסים ובאבטחת אישים ומשלחות שייצגו את ישראל מעבר לים.
את אשתו, טל אפרת, הכיר בשנת 2006, כשעבדו יחד בנתב"ג. השניים התאהבו, ובשנת 2011 התחתנו והקימו את ביתם באבן יהודה.
למרות שחלומו הגדול היה להיות וטרינר, האהבה למדינה ותחושת המשמעות שחש בהגנה עליה לא הרפו ממנו, ואיתן גם החלום לשרת ביחידת הימ"מ – היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור. למרות שכבר עבר את גיל שלושים, קיבל אישור רפואי חריג להשתתף בגיבוש ליחידה, ועבר אותו בהצלחה.
ב-18.3.2012 התגייס למשמר הגבול כלוחם ימ"מ, ומאז השתתף באינספור מבצעים לשמירה על המדינה ועל אזרחיה. בתפקידו האחרון ביחידה שימש כצלף.
ב-2013 נולדה נעם, הבת הבכורה שלו ושל טל. שלוש שנים וחצי לאחר מכן נולד בנם אלון, ואחרי עוד שלוש שנים וחצי הגיע לעולם אורי. ב-2022 נולדה בת הזקונים, בר.
חן היה אבא מדהים לילדיו ובעל אוהב ומסור לאשתו. אדם מצחיק ומלא שמחת חיים, אוהב טבע וים וחובב ספורט מושבע עם חיבה מיוחדת לכדורגל, ריצה, גלישה, אימוני כוח וסנובורד. לוחם מיומן וקשוח מחד, וילד נצחי מאידך, עם חיוך חצי מבויש ועיניים טובות, ועם לב ענק מלא ברגישות, חמלה וכבוד לכל אדם או בעל חיים.
"זכור לי מקרה שכשהצוות שלנו היה בפעילות על הכביש, חן עצר את כולם, ירד אל הכביש והציל צב שהלך עליו באיטיות רבה", תיאר נתי, חברו ליחידת דובדבן, את רגישותו יוצאת הדופן לבעלי החיים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
חן היה בבסיס יחידת הימ"מ בסוף השבוע של שמחת תורה, וטל והילדים התכוונו להגיע בבוקר שבת ולחגוג איתו את החג. ב-6:38 חן שלח לטל הודעה שהצוות שלו הוקפץ לדרום. ב-7:20 שלח לה הודעה נוספת: "אני אוהב אותך נשמולו".
דקות לאחר מכן, הגיע הצוות לשדרות. עם כניסתם לעיר, נתקלו בטנדר עמוס מחבלים וחיסלו את כולם, אך כוח מחבלים נוסף שארב בשיחים פתח עליהם באש כבדה. חן נפצע ברגלו ובבטנו, אך המשיך להילחם בחירוף נפש. הוא נלחם עד הכדור האחרון בנשקו, עבר לאקדח, סיים את כל התחמושת באקדח, ורק אז קרס ומת מפצעיו.
"חן נלחם כמו אריה בלי פחד והיה מקצוען מהרגע הראשון עד הרגע האחרון", אמר מאוחר יותר מפקד הצוות שלו.
רב-סמל בכיר חן (נחצ'ה) נחמיאס נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין באבן יהודה. הותיר אחריו אישה, שני בנים ושתי בנות, הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-נגד.
על המצבה חקקה המשפחה את המשפט: "מיליון כוכבים בשמיים תופסים את הצבע שלך בעיניים", מתוך השיר "מיליון כוכבים" (מילים ולחן: יפתי).
אשתו, טל, ספדה בציון שלושים ימים למותו: "מולו, יום שישי השישי באוקטובר יצאת בבוקר באיחור לעבודה כי נתת לי לישון עד מאוחר. יצאת בריא, נמרץ, אחרי אימון בוקר, אחרי קפה, אחרי שישנת את הלילה בחמישי עם הילדים בסוכה. יצאת שמח, קצת לחוץ, קצת ממהר. יצאת שלם, בכושר, צוחק על עצמך שאתה זקן אבל רץ כמו ילד בן עשרים... אתה זוכר מולו שישבנו במרפסת אחרי שנועם רז נהרג ואמרתי לך שאולי זה סימן שאתה צריך לפרוש בשיא. אמרת לי שכשתגיע לשיא שלך אתה מבטיח לי שתפרוש, אבל עוד לא הגעת לשם. אני זוכרת שחשבתי לעצמי אחרי השיחה הזאת, לאיזה שיא אתה מחכה? המפקד שלך סיפר שכשפרקתם מהרכב לכיוון המחבלים עוד הספיק לעבור בראש שהנה נחצ'ה מקדימה, ראשון בתגובה למי שמנסה לפגוע בנו, בדיוק כמו שרצית. מורעל כמו מי שהתגייס אתמול, מציל בגופך אחרים ממוות, ובשיא הזה, שאליו כנראה התכוונת באותה שיחה במרפסת, פרשת. לתמיד. מולו שלי, האיש של הים והגלים, של החוץ והטבע, עם הלב הענק והרגישות המיוחדת הזאת שלך. האיש שאהב להיות באדרנלין הכי גבוה שיש אבל גם אהב את השקט והלבד. האיש שמכור לספורט, ריצה וכדורגל אבל גם לרוגלך, קפה וסיגריה. האיש המצחיק והציני שלא לקח שום דבר ברצינות אבל עשה את אחד התפקידים הכי רציניים שיש. האיש שאהב את החופש שלו אבל את העבודה קצת יותר... השותף שלי לרוב החיים האלה, מי בכלל זוכר איך נראו החיים שלי לפניך".
בתו הבכורה, נעם, ספדה לו: "אבוש האבא הכי טוב בעולם, כמו שאתה שמור לי בטלפון... אתה לא מבין כמה אני מודה לך, אלו היו העשר שנים הכי טובות בחיי, אני אוהבת הכי בעולם וכל הדברים שעשינו ביחד יהיו חסרים לי מאוד... יש פעמים שאני שוכחת מה קרה, נגיד בשדה התעופה חשבתי: 'למה צריך להזמין מונית, אבא יכול להסיע אותנו', וכשאמא מדברת בטלפון יש פעמים שאני חושבת 'אולי זה אבא', אבל שנייה אחרי אני נזכרת... כולם אומרים לי שהיית גיבור. אני זוכרת שממש התלהבתי שאתה בימ"מ ואהבתי להיות ביחידה ושעשית לנו מסלולים ופתאום אני חושבת למה לא יכולת להיות וטרינר. אז אבא אני אוהבת אותך הכי בעולם ואני יודעת שגם אתה אותי ואני גם יודעת שאתה עכשיו שומע אותי ובוכה, אז אל תבכה כי אני יודעת שאתה מסתכל עלי ושומר עלי לאורך כל הדרך".
אחותו, אדווה, כתבה: "חן אחי האהוב, לוחם אמיץ ביחידה ללוחמה בטרור, אין מילים לתאר את הכאב והאבל על לכתך מאיתנו. אח יפה שלי, נשמה ענקית, אבא מדהים. אני אתגעגע אליך כל חיי ואנצור אותך בליבי לנצח".
"חן היה בן הזוג שלי בצוות, במבצעים, בטיולים ובכל דבר שלא עשינו", ספד לו נתי, "הוא שמר עלי בכל כך הרבה מבצעים קשים ומורכבים, ואני עליו. יפה תואר עם החיוך הנצחי, עמוס בערכים טובים ובהרבה הומור טוב... אדם חד פעמי בעל שיעור קומה וחן מיוחד... היית הרוח החיה של צוות 70, זה שכל אחד רצה להיות בקרבתו, התרנגול שלנו... חן, היית ראשון בהכול. ראשון בריצה, ראשון בקליעה, ראשון להגיש עזרה... וגם בשבת, היית מהראשונים להציל חיי אזרחים יחד עם לוחמים נוספים ביחידת הימ"מ".
"חן, נחמיאס, נחצ'ה, ביצוס... כל כך הרבה שמות למלאך! ועכשיו המלאך השומר שלנו", כתב אחד מחבריו. "אח יקר! אני מסתכל כבר כמה ימים על התמונה שלך, זו עם העיניים הטובות והחיוך הערמומי, ופשוט מתרסק! זכיתי להיות לצידך ולקרוא לך חבר כמעט ארבעים שנה... עברנו המון יחד... אתה האדם עם הלב הכי רחב שאני מכיר ואני מעריץ אותך!"
"חן שירת איתי בפלגה אדומה ביחידת דובדבן", כתב חבר הכנסת חילי טרופר, "אני זוכר אותו כבחור אמיץ, ערכי, מלא במתיקות ובעוז. לא מפתיע שהוא היה בכוח הראשון שלחם במחבלים שחדרו לישראל ונפל על הגנת המולדת".
לזכרו של חן הוקמה עמותת נחצ"ה – נפש, חיות, ציווי החיים. העמותה מסייעת בשיקום לוחמים פוסט טראומטיים ובהגנה על בעלי חיים, ופועלת להנצחתו של חן על ידי קידום מורשת אהבת החיות והאדם שהותיר אחריו.
מטעם העמותה, הוקם בעין גדי פנסיון לכלבים בשם "נקודת חן", אשר נועד לטיפול בכלבים נטושים מהדרום ומהצפון. על הקמתו והפעלתו מופקדים יוצאי יחידות עילית הלומי קרב, אשר הפנסיון מהווה מרחב משקם גם עבורם. במתחם הפנסיון הוקמה נקודת הנצחה לחן עם תמונות וסרטונים מתחנות חייו השונות.
מרוץ לזכרו נערך באבן יהודה בתאריך בו חל יום הולדתו.
עמוד לזכרו הוקם באתר Remember, ובו סיפורו של חן ותמונות רבות מתחנות חייו השונות.
חן מונצח באתר גלעד המשטרתי, ובאנדרטת החללים הניצבת במכללת השוטרים בבית שמש.
תצוגת מפה